כאשר עבר הקב”ה בארץ מצרים, ראה את בני ישראל שקועים במ”ט שערי טומאה וניחם על הבטחתו לאברהם אבינו כי יגאלם ממצרים, אך אז ראה כי בני ישראל מקיימים את מצוות קרבן הפסח ואת מצוות ברית המילה. שילוב שתי המצוות החשובות המשלבות קרבן והקרבה אישית, הינן האות והחותמת לקשר בין עם ישראל לבין הקב”ה.
בימים בהם אנו מתוודעים לעוד חדשות קשות כאשר תינוק שטרם יצא מרחם אמו נקבר באדמת ארץ הקודש, ובטרם ייקבר עבר את ברית המילה, אנו נזכרים כי הקשר בין קרבן והקרבה אישית הוא עדיין הקשר בינינו ובין הקב”ה.
אני תפילה כי כפי שיצאו בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה, נזכה גם אנו למילות הנחמה ‘בדמיך חיי בדמיך חיי’ שישובו ויבשרו על בוא הגאולה השלימה.
קרדיטים:
בְּדָמַיִךְ חֲיִי – אברימי רוט
לחן: מוישי רוט
עיבוד: יהודה גלילי
טקסט מקורי: יוחאי כפיר
קריינות: קובי רוטנברג
תגובות