דיסקין אוהב אדם, ואיננו עוין שום ציבור

בשבועות האחרונים הופיעה מועמדותו של פרופ’ אברהם דיסקין לתפקיד מבקר המדינה. הוא סיפר לי פעם, בגאווה, על ש”ב המפורסם המהרי”ל דיסקין. בינותי בספרים כי בין השניים יש לא רק קשר משפחתי, אלא גם דפוסי אישיות דומים. המהרי”ל דיסקין היה עילוי מילדותו, ונאבק עם המשכילים, גם פרופ’ דיסקין נאבק כנגד אינטלקטואלים המצדדים בשונאי ישראל. בין תלמידיו היה גם הרוגאצ’ובר, אך הוא נקלע למריבות והשמצות בגלל יושרו ועמידתו על האמת. פרופ’ דיסקין מותקף בתקשורת בגלל ביקורתו הנוקבת על בג”צ. אהבת ארץ ישראל ניחמה את המהרי”ל, ובה מצא מנוחתו בהיותו אב”ד הידוע בירושלים. ואף פרופ’ דיסקין נולד וחי בבית בו גדל בירושלים עד היום.

דרכינו נפגשו בחינוך ילדי ישראל. מקצוע האזרחות הפך משנות התשעים פלטפורמה לעקור מהשורש את הזהות היהודית והדתית של תלמידי ישראל. פרופ’ דיסקין היה האינטלקטואל הבולט אשר ניצב בשער, ואף טרח לכתוב ספר לימוד לתיכון. דיסקין יצא חוצץ כנגד הגורסים כי יש “סתירה” או למצער “מתח” בין היותה של ישראל מדינה יהודית לבין היותה דמוקרטית. יחד עמו כתבתי מדריך למורה לאזרחות המתבסס על מקורות תורניים. דבריו בהקדמת החוברת מדברים בעד עצמם:

“שינוי חשוב שנכלל בתוכנית הלימודים המעודכנת של לימודי האזרחות נוגע לדרכי ההוראה של המקצוע. השינוי קובע כי בין היתר יעשה “לימוד במקורות מן המורשת הדתית והתרבותית של התלמידים”.

בספר הלימוד עצמו נכללו מקורות  רבים הנוגעים ליהדות. הזכרנו מקורות מהתורה, מהנביאים ומהתלמוד בהקשרים שונים. הראנו גם שמושגים מרכזיים בהגות הפוליטית והפילוסופית המודרנית, הנוגעת ליסודות של לימודי האזרחות קשורים, ולעיתים אף נובעים ממקורות היהדות. נזכיר בהקשר זה את דברי רבי חנינא סגן הכוהנים “הווי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו” – דברי יסוד המצביעים אל הצורך בשלטון; את המעבר בין תקופת השופטים לתקופת המלוכה – “בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה”; את עליונות הנורמות הנקבעות על ידי השלטון – “דינא דמלכותא דינא”; את הצורך ללכת אחרי הרוב ואת הבעיה של הליכה אחרי הרוב בתנאים מסוימים – “אחרי רבים להטות”; את הגישה של התחשבות בזולת והצורך להתחשב בחלשים בחברה – “גר יתום ואלמנה אל תעשקו”.

הקובץ הנוכחי בא להרחיב את היריעה – בפרט לתלמידי החינוך הממלכתי-דתי. אך יש לקוות שישמש גם בבתי ספר אחרים. במקורות ההלכתיים נפתחו ראשי התיבות, תורגמו המילים הארמיות (בסוגריים בתוך הטקסט) ונוספו הערות שוליים כדי להנגיש את המקורות גם לאלו אשר אינם מיומנים בספרות הרבנית.

חשוב לזכור כי רבים מחלוצי הציונות וממקימי מדינת ישראל – לרבות מנהיגים שהיו רחוקים משמירת מצוות, היו קשורים בהשכלתם ובתרבותם למקורות היהדות ושמרו על זיקה חזקה למקורות אלה לכל אורך חייהם.”

לפני ימים אחדים הופיעה באתר חרדי ביקורת קשה על פרופ’ דיסקין. תהיתי, האם האדם החתום על הדברים הללו, בן למשפחה ירושלמית שורשית וש”ב של המהרי”ל דיסקין, עוין את החרדים, חלילה? בדקתי את המאמרים מהם נלקחו המשפטים המצוטטים, ומצאתי דווקא בהם אישוש למה שהכרתי בו תמיד: כבוד והערכה לתורה ועמליה, בלא כל שמץ מחשבת פסילה כלפיהם. (ניתנת האמת להיאמר שבכך אין רבותא. דיסקין אוהב אדם, ואיננו עוין שום ציבור, לא מתנחלים, לא ערבים ולא קיבוצים). שטר המקטרגים מזויף מתוכו. הטענות נגדו משולות לאמירה כי התורה ציוותה “תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם” “עבדתם אלוקים אחרים” וכיו”ב…

מתוך טור ב’ישראל היום’ נשלף המשפט “בעוונותיי אינני שומר שבת. גישתי הבסיסית היא כי ברוב העניינים, ובכלל זה פתיחת עסקים בשבת, ראוי להעניק חירות מרבית לאזרחים אם אין הם פוגעים בזולתם.” הרישא בוודאי מצערת, וגם על הסיפא לא יחתמו כל שלומי אמוני ישראל. אך המסלפים השמיטו את המשך דבריו “אבל השגת התכלית הזאת במחיר זלזול בחוק ובמחוקק, מהווה חתירה תחת שלטון החוק והרמת יד על המשטר הדמוקרטי התקין. צר לי שכך חוזרים ונוהגים שופטי ישראל בהשראת נביאם אהרון ברק”. כל המאמר הוא התקפה חריפה, ברוח השופט משה לנדוי ושכמותו, כנגד החלטת בג”צ להתיר פתיחת עסקים בשבת והתעלמותו מהחוק.

מקור נוסף מצאו בראיון לדה-מרקר ממנו שלפו חצי משפט “הציבור של שס אינו חרדי. הם רק שיכללו את השיטה הישנה של מפא”י, של חלוקת תגמולים ע”י השלטון”. וגם כאן הסיפא סותמת פיות המשטינים. “חלק גדול ממצביעי שס הם אפילו לא שומרי מצוות. אפילו אני רציתי בעבר להצביע לשס, ואני אשכנזי שלא שומר מצוות. כשישראל בעליה יצאו ב-1999 עם הסיסמה ‘שס קונטרול? נאש קונטרול!’, זה העלה לי את הדם לראש. אני נגד גזענות, וכשמדובר בגיוס – אני מטבעי לא בעד פתרונות מוחלטים. בשום תחום”. אדם אשר שקל להצביע לשס בראשות אריה דרעי חשוד בעוינות כלפי שס?

המכיר את קורותיו של גאב”ד ירושלים, המהרי”ל דיסקין, יודע כי דווקא מתוך הקיטרוגים זכה לעלות לירושלים, והיה מבניה ובוניה של עיר הקודש. אני סמוך ובטוח כי גם הפעם, בע”ה, יהפוך ה’ את הקללה לברכה לבן משפחת דיסקין המפוארה. אני מעריך כי יאיר לפיד וחבריו יפעלו כדי לטרפד את מינויו של פרופ’ דיסקין למבקר המדינה, ושמא הם, שליחיהם או שליחי שליחיהם עומדים מאחוריה ההשמצות המרושעות. המפלגות החרדיות צריכות להיות אלו אשר יובילו את בחירתו של פרופ’ אברהם דיסקין לתפקיד מבקר המדינה.

ד”ר הדר ליפשיץ הוא עמית ב’פורום קהלת’ ומרצה בחוג למינהל חינוכי במכללת ‘אורות ישראל’.