אם הייתי מספר לכם על פלוגת חיילים בגבעתי שהחליטה באופן חד צדדי, כי לאור העובדה שאין מים חמים בכל שעות היום, וכי האוכל אינו לטעמם, הרי שהנם מחליטים, באופן חד צדדי, להשתחרר מהתחייבויותיהם כחיילים ולהשאיר את גבולות ארצנו מופקרים ללא שמירה, תוך שהינם מצהירים כי אין בכוונתם להמשיך בשרותם הקרבי עד לסידור “הליקויים”, או אז, הרי שאז בוודאי שהייתם מתקוממים, תוך אמירה חריפה כי חיילים שכאלה המופקדים על שמירת המדינה והארץ, אינם ראויים להיקרא חיילים והמקום הראוי להם הנו כלא צבאי, תוך הורדה בדרגה ושלל סנקציות צבאיות נוספות.
אם אתם לא חושבים כך, הרי שהמשך המאמר מתייתר לחלוטין מבחינתכם. מאחר ואתם ממשיכים לקרוא, אז הרי שברור כי אף מבחינתכם התשובה ברורה, אין לאפשר לחייל לעשות ככל העולה על רוחו גם אם טענותיו מוצדקות, יש דרך לבקש דברים, אפשר להתווכח, אפשר אולי למחות, אבל להפקיר את הגבולות , תוך השארת השטח ריק משמירה אינה אופציה.
כיהודי מאמין מבחינתי שמירה על גבולות ארצנו איננה רק שמירה על ידי חיילי צבא הגנה לישראל ואין בכך לגרוע מחובתנו להודות לחיילים אלה. מבחינתי תורת ישראל הנה הנדבך המרכזי והקושאן בשמירה על עם ישראל וארץ ישראל. לצורך כך מופקדים בחורי הישיבות על שמירת הגחלת יומם וליל וזאת ללא תנאים מוקדמים, זו היחידה המובחרת של עם ישראל, אשר שומרת עלינו.
והנה להפתעתי שבוע שעבר החליטו בישיבת חברון להשבית את הלימוד באולם וזאת כמחאה על אי קבלת התנאים אותם הציבו לישיבה, מים חמים בכל שעות היום, מכון כושר, ועוד. אינני נכנס כלל האם צודקים הבחורים אם לאו, הדבר היחיד שמדאיג אותי הנה העובדה כי אותם בחורים כלל לא הפנימו את גודל האחריות של תפקידם החשוב והמהותי.
באם ישנה אופציה להשבתת לימוד התורה, הרי שהנם מבהירים כבל עם ועדה, כי מבחינתם לימוד התורה אינו בבחינת “פיקוח נפש” ואפשר להתגמש בו.
כידוע שוטרי ישראל כמו גם לוחמי האש, אינם שובתים, כאשר ברור כי תפקידים שכאלה הנם מבחינת צורך קיומי, כן ישנם מחאות, כן ישנם ויכוחים, אבל דבר אחד ברור, את משמרתם הם אינם עוזבים.
בחורי הישיבה והציבור הכללי ששותק כיום ואינו מוחה על התנהגותם, מביא לידי כך שהנדבך החשוב ביותר, קרי: לימוד התורה ותלמידי הישיבות אשר שומרים על עם ישראל, נפגע בצורה קשה ביותר, כאשר התוצאות על התנהלות זו, במידה ותחזור על עצמה, תביא לידי זילות של לומדי התורה על כל המשתמע מכך.
תגובות