אושר בקריאה ראשונה: הממשלה תהיה רשאית לקבוע הגבלות על הפגנות ותפילות בתקופה של הכרזה על מצב חירום מיוחד
הצעת החוק אושרה ברוב של 36 תומכים מול 32 מתנגדים. השר דוד אמסלם: “זה לא ההפגנה, זה מה שקורה בתודעה הציבורית, מנדלבליט הביא אותנו לאסון”. ח”כ אלי אבידר: “אין במדינת ישראל מספיק שוטרים כדי לעצור את המחאה”. ח”כ יאיר גולן: “המחאה לא תיעלם, המחאה תפרוץ ותאגף אותך נתניהו”. ח”כ איימן עודה: ” בצל הקורונה הפשיזם משתלט”. ח”כ עפר שלח: “מנהיגי המחאה צריכים להשעות לשבועיים את ההפגנות ההמוניות”. ח”כ ליצמן: “את הסגר היה צריך לעשות כשהיו 2000 נדבקים, אני אצביע נגד ההצעה הזו”. סגן השר יואב קיש: “אם לא היינו משנים את החוק, אז בחול המועד כל אחד היה יוצא להפגנה בכנרת”
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס’ 2), התשפ”א-2020. לאחר הצבעה שמית תמכו בהצעה 36 חברי כנסת מול 32 מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת חוקה, שתתכנס בעוד זמן קצר להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
מוצע לקבוע כי בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, תהיה רשאית הממשלה להכריז על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה אם שוכנעה כי קיימת התפשטות רחבה של נגיף הקורונה הגורמת לפגיעה חמורה בבריאות הציבור.
סעיף 7(1 )לחוק מסמיך את הממשלה לקבוע בתקנות, הגבלה על יציאה ממקום המגורים או על שהייה במרחב הציבורי, לרבות הגבלה לעניין המרחק ממקום המגורים של אדם, בכפוף לסייגים שנמנו בו. מוצע לתקן את הסעיף כך שייווספו לסייגים שנמנו בו סייגים נוספים.
הסייגים בסעיף 7(1 )לחוק כוללים גם יציאה של אדם להפגנה והשתתפות בה. מוצע כי בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד תהיה רשאית הממשלה לקבוע בתקנות כי יציאה של אדם להפגנה והשתתפות בה תתאפשר רק אם ההפגנה מתקיימת במרחק המותר ליציאה ממקום מגורים. תיקון זה מוצע שכן בהתאם לסמכות הקיימת היום בחוק, בעת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 ,מחויבת הממשלה, במסגרת סמכותה לקבוע הגבלות בעניין יציאה מהבית ושהייה במרחב הציבורי, להבטיח את האפשרות של אדם להשתתף בהפגנה גם אם היא מתקיימת מעבר למרחק המותר ליציאה כאמור.
עוד מוצע לקבוע כי בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום מיוחד כאמור, יהיה ניתן לקבוע הגבלות על התקהלות בהפגנה, בתפילה או בטקס דתי, ובלבד שהגבלה כאמור חיונית למניעת התפשטות נגיף הקורונה. זאת, בשונה מההסמכה הקיימת בחוק בעת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 לחוק, שלפיה ניתן לקבוע אך ורק תנאים לגבי אופן קיומם של הפגנות, תפילות וטקסים דתיים, ומשכך לא ניתן למנוע את קיומם.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: “מדינת ישראל מתמודדת כיום עם גל תחלואה שני, אשר ממדיו הולכים וגדלים. מדינות נוספות בעולם מתמודדות גם הן עם עלייה חוזרת בשיעור התחלואה בנגיף. נוכח העלייה החדה בהיקף התחלואה במדינה כולה, הנתונים הנוגעים לעומס המוטל על מערכת הבריאות, ובשל הצורך לצמצם את ההתפשטות הנרחבת של הנגיף ולמנוע פגיעה משמעותית ביכולת מערכת הבריאות לתת מענה למספר החולים, מוצע לתקן את החוק באופן שיאפשר, בנסיבות שבהן הדבר נדרש, קביעת מגבלות נוספות מעבר לאלה שמאפשר החוק כיום.”
בפתח הדיון, אמר השר דוד אמסלם שהגיע באיחור לדיון, בעקבות הפגנה שמתקיימת בשעה זו מחוץ לכנסת, וטען שהמפגינים הפנו לעברו קללות ואיומים. הדברים עוררו זעם בקרב מספר חברי כנסת מן האופוזיציה, כאשר ח”כ זנדברג הטיחה לעברו :”אתה לא מתבייש, בזה אתה מתעסק? תתחילו לעבוד”, השר אמסלם השיב לה ואמר: “תמיד ידעתי שאת אישה אלימה”.
לאחר מיכן הציג השר אמסלם את ההצעה ואמר: “שואלים אותנו למה אתם מדברים על ההפגנות, זה לא ההפגנה, זה מה שקורה בתודעה הציבורית. כמעט כל אזרח במדינת ישראל מבין שכנראה הקורונה זה בלוף. אם פה היועץ המשפטי, אסתר חיות ובית המשפט מאפשרים להם יותר מתפילות יום כיפור אז הם אומרים לעצמם, הרי זה לא שיש שם איזה נוסחה אטומית, אני מבין לא פחות ממנדלבליט ומחיות, אם הם מרשים לכל אלה להתכנס, אז למה שאני לא אסע עם הילדים שלי לבקר את אימא שלי, למה שאני לא אלך להתפלל, למה שלא אחתן את הבת שלי עם החברים או חלילה אשתתף בלוויה של בן משפחה?
לכן האבסורד שקורה כאן, לדעתי זה אמון הציבור שנפגע. שאלתי את עצמי למה הם עושים את זה? המשימה היא בגדול שהציבור ירגיש שיש בלאגן במדינה, רוצים לייצר כאוס, כשהציבור יישב בבית וירגיש שהמדינה יצאה משליטה. אני חושב שלאן שמנדלבליט הביא אותנו זה אסון, אני מעולם לא תיארתי לעצמי שיהיה בן-אדם אחד שיעשה כזה נזק למדינה, ועוד פקיד. לא האמנתי שיש אופציה כזאת אבל תראו לאן הגענו.”
ח”כ יעקב ליצמן: “כידוע לכם אני התפטרתי מהממשלה כאות מחאה, כי לדעתי עבדו עלינו כל הזמן הפרויקטור, כאשר דרשתי סגר כשהיו 2000 נדבקים, ואמרתי לו שהוא זומם לסגור את בתי הכנסת בראש השנה ויום כיפור. אף אחד לא האמין לי בזמנו. מישהו צריך לתת את הדעת מה קרה מאז שהיו 2000 נדבקים ליום, עד שהגענו ל7000. את הסגר היינו צריכים לעשות מזמן. מישהו נתן את הדעת כמה אנשים לא יכלו לבית כנסת ביום כיפור? לכמה אנשים זה יגרום לא לצום? בגלל כל אלה אני אצביע נגד ההצעה הזו.”
סגן שר הבריאות ח”כ יואב קיש סיכם את הדיון: “ההפגנות הם פרימה של הסולידריות החברתית, כי היום כל אחד שרוצה לצאת אומר לעצמו שהוא ישים סטיקר על האוטו ויוכל ללכת לאן שהוא רוצה. הבעיה המרכזית היא לא בלפור, היא שאי אפשר להחזיק אנשים בבית בסגר בזמן שמותר להפגין. אם לא היינו משנים את החוק, אז בחול המועד, עם ישראל שאוהב לטייל, כל אחד היה יוצא להפגנה בכנרת, או אצל הדודה שלו.
הייתה הנקודה שבה ראש הממשלה אמר שאי אפשר להמשיך כך אחרי שראה ביום שישי את אותה ארוחה של חסרי בושה, שפשוט זלזלו ופגעו בכבוד כל עם ישראל. כשאנשים לא הלכו לאכול עם המשפחות שלהם, כשאני אמרתי לאמא שלי שתישאר לבד בבית, והם אוכלים שם מצפצפים על כולנו ולהם אתם נותנים כבוד. זה העם שאתם רוצים? אם אתם נותנים להם להתנהג ככה מה אתם מצפים שיקרה פה? אין לכם בושה? זו הבעיה שלנו שכל אחד שראה את זה אמר, לעצמו איך אני אתחמק ואעשה בשבילי.”
תגובות