אנו עוסקים מפרשת וישב ועד בעצם סיומו של ספר הישר ,בראשית, בגילוי שני אישים מרכזיים אשר מהווים את מהות ההיסטוריה העברית. שני בני יעקב : יוסף ויהודה. יוסף בכורה של רחל אמינו ויהודה בנה של לאה אמינו. שני שבטי יה אלו מהווים בעצם שתי הנהגות שונות בתוך משפחת יעקב ובעצם שני דרכי השפעה בעם הישראלי מתחילת הוויתו ועד לימינו אלה. בעצם יוסף ויהודה מבטאים את שורשם וסגנונם מהזהות של אמותיהם רחל ולאה. חכמי הסוד מגדירים את לאה בתור ‘ עלמא דאיתכסיא’ ורחל ‘עלמא דאיתגליא’. פרשת וישלח לה יח.
‘ויהי בצאת נפשה כי מתה ..‘ רחל אמינו מתה כשיעקב ושבטיו חוזרים לארץ ישראל .רחל אמינו שייכת לרצון העברי של ההשפעה מחוץ למקום ארץ העברים. רחל מהותה הינה ההשפעה על אומות העולם אצלם. זהו עולם הגלוי , לגלות את המסר העברי אצל האומות במדינתם. לעומת זאת לאה מסמלת את העולם המכוסה הנסתר. לאה הגדרתה הינה ארץ ישראל. הבניה הלאומית העברית בתור ארצה ומשם ההשפעה לחוץ.(הרב אשכנזי).
יוסף מעוניין לגדל את אלומות האומות אצלם. הוא רוצה לקדש לרומם ולהכניס את המהות העברית בתוך האלומות הכלכליים או האלומות החשיבתיים של הזהות האנושית בכללותה. ולכן הוא בוחר במצרים המהוה בזמנו את התרבות ואת העוצמה הכלכלית העולמית. יהודה לעומת זאת אשר כבר חי את הכישלון של הניסיון להשפיע בחוץ אצל לבן (הרב אשכנזי)ידע שהעם העברי יוכל להשפיע רק מבפנים. ישראל תוכל להשפיע מקדושתה הלאומית מתוך המדינה העברית. היא תהוה דוגמא של מערכת מדינית מוסרית לכל באי תבל. מכאן אנו נראה את הדו שיח הכפול בעצם בן יוסף ואחיו , בן יוסף ויהודה.
אלא שלפני זה אנו עדים לנושא מאוד מרכזי בתנך והוא החלומות. בכדי להבין את החלומות של פרעה וכישרון הפתרון דווקא על ידי יוסף ולא שבט אחר. אנו נקדים דווקא לנושא זה אקט אחר משמעותי בתוך פרשה זו והוא הכנת סעודה על ידי יוסף לאחיו. האחים מגיעים לשבור אוכל יוסף מזהה אותם מאשים אותם למרגלים ואוסר את שמעון. האחים חוזרים לארץ כנען עם תבואה ,יוסף מחזיר את כספם באמתחת בנימין. כשהם חוזרים למצרים לשבור אוכל ולהחזיר את הכסף. יטסך מצווה .’..הבא את האנשים הביתה וטבוח טבח והכן כי איתי יאכלו האנשים בצהרים‘.
רבי צדוק הכהן מלובלין – ספרו פרי צדיק – מאמר ו.:
‘בפרשה זו נזכר בראשונה סעודת שבת דכתיב וטבוח טבח והכן ואמרו (בראשית רבה פ.צב.) ואין הכן אלא שבת..תחלת פיתוי הנחש היה באכילה.ולאחר כך הטיל זוהמא בחוה ומזה בא הזוהמא באדם הראשון וזרעו וגם זה נקרא בלשון אכילה..וסעודת שבת הוא תיקון לפגם האכילה דסעודת שבת נקרא סעודתא דמלכא שהוא כאכילת קרבנות שהוא בקדושה ..ועל כן יוסף שנעשה אחר הניסיון מרכבה למידת יסוד ..גיבור הכובש את יצרו וזה עיקר הקדושה….ועל כן כשנתאפסו אצלו כל השבטים עשה להם סעודת שבת . על ידי קדושת סעודת שבת יתקנו כל הפגם שבאכילה שהוא השורש..וכיון שנתגבר יוסף על יצרו בזה זכה שיכול גם כן לתקן פגם האכילה. .ואם חס וחלילה האכילה אינו בקדושה רק למלא תאותו אז מתגבר היצר הרע על ידי האכילה..’
יוסף מוגדר בתוך שבת בעולם הסוד והחסידות. ‘ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ‘ .יוסף נקרא צדיק כי הוא מצליח להישאר עם המסורת העברית שהיא ההתגלות האלוהית בחיי החומר. יוסף מעוניין לקדש את החיים הכלכליים את המערכות החברתיות. אליבא דפרעה ומצרים החוקים הכלכליים הם שייכים לדטרמניזם טבעי למחזוריות של חוקים כלכליים שלא אמורים להשתנות.יוסף הצדיק הופך את חוקי הכלכלה למושגחים על ידי מי שברא אותם ומשגיח עליהם. לכן יוסף שהוא מבחינת יעד הבריאה של עולם הבא הוא כבר בדרגתו מבחינת שבת. הוא מעוניין להצליח לתקן את מצרים ולהכניס את ההשגחה האלוהית בדטרמניזם של מדעי הכלכלה המצרי. וזו מטרת רצונו למלוך במצרים כאומרו לפרעה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים. כדברי הרמבן ‘כל זה בעבור שיבחרו אותו כי החכם עיניו בראשו.’
לכן יוסף נקרא צדיק כי הוא כאמור בפרשת ויגש וילקט יוסף את כל הכסף ביתה פרעה. הרמב”ן:’ וכי היה איש אמונים שהביא כל הכסף בית פרעה. ולא עשה לעצמו אוצרות כסף ומטמוני מסתרים בארץ מצרים… ומצא בזה חן בעיני העם כי השם הוא המצליח את יראיו.‘
רבי יעקב אביחצרא ספרו מחשוף הלבן.: ‘..משאמר רבינו הארי ז”ל דארבע גליות הם .והם כנגד ד אותיות של שם הויה ברוך הוא. וארבע גליות ראשי תיבות באים .בבל אדום יון מדי. וגלות מצרים בקוץ של יוד.. וכשבלעו הרעות את הטובות (הפרות הרעות את הטובות) להודיע שהקליפה גברה ושלטה על הקדושה .ופרעה ידע הענין ושמח בליבו . .ופרעה חולם לשון הוה שחשב כך יהיה תמיד בכל הגליות שלא תהיה הרמת ראש לקדושה…שאמר לו ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם.. .ומימלא לא תשלוט הקליפה על הקדושה..’
הרב מתאר לנו את גישת ההשקפה הכלכלית חברתית של פרעה ומצרים שהיא ההשלטה של החוקים הטבעיים המחזוריים המנהלים את חיי החומר במצרים. פרעה חולם שהכוח הטומאה הכוח הטבעי ,המנותק מכל השגחה אלוהית , ישלוט במצרים מבלי אפשרות של קדושה. יוסף שהבין את רצון פרעה הפסול יכניס בחלומותיו את האפשרות לשינוי על ידי ההשגחה ולהכנסת המוסריות העברית בחברה המצרית.
הרב אשכנזי מביא לפי דיוק מסוים של הרב הוטנר על חנוכה, שבנוסח צפון אפריקא רשום בטקסט על הניסים. ‘לשכחם מתורתיך..עם מ. היוונים רצו להוציא להשכיח את ישראל מהתורה. להוריד את המסורת של תורה שבעל פה של. ישראל מהתורה שבכתב. ואז לנתק את האפשרות של קידוש החברה בפועל ושהתורה תהיה חכמה השייכת ליוון עוד חכמה. וגם כאן החשמומאים סיכלו זאת.
הרב יהודה לאון אשכנזי מניטו – שיעור 1995.
‘פרעה חולם. נושא החלום הינו מזוהה עם הזהות העברית דווקא. יעקב חולם. יוסף חולם .אז פרעה נגע בתחום השייך לעברים לחלום. העברי חולם שיש תקוה יש אפשרות לשבור את חוקי הטבע העיורים ולהכניס בהם את האפשרות לתיקון. חוקי הטבע שנבראו על ידי הבורא אשר נתן את האפ שרות לעשות אותם מוסריים באפשרות של ניהולן המוסרי. לכן זו הייתה מידה עברית האופטימיות השמחה והתקוה לתיקון חברתי. לכן יוסף העברי יכל לפרש לפרעה את החלומות והוא שמע. הוא ידע שזו אומנות עברית .’
וגם בתרבות המערבית נוצרית תפקיד המדינה העברית הינו לקדש את הטבע החוקי כלכלי ולהכניס, בו את שירת התקווה. לאפשר את המוסריות בפוליטיקה ובכל המדעים הכלכליים ובחשיבה האירופאית המגיעה מהתרבות של אדום. תרבות המקדשת רק כוח ואינטרס. לכן תפקיד המדינה הישראלית הוא לא פשוט ודורש הרבה אמונה ותורה עברית.
בכל פעם שיש עברי המציל או מנסה להציל את תקופתו אז יש מי שחולם(הרב אשכנזי) כגון יעקב אצל לבן, מרדכי אצל אחשורוש… יעקב מנסה לקדש את תרבות ארם ומרדכי להציל את מלכות אחשורוש וכמובן יוסף עם פרעה .גם משה בתחילת דרכו בארמון פרעה.. לכן כתוב בפרשה זו ביטויים המקבילים למגילת אסתר. הנסיונות האלו של יוסף ומרדכי שהוא גם מבנימין מקבילים. ניסיונות אלו להכניס מוסריות בתרבות העכשווית הינם שייכים למהות יוסף ולשבטיו מנשה ואפרים. בעצם בדורות ראינו את הרב דון אברבנאל בספרד ואת leon blum וrene cassin בצרפת. בלום בתור ראש ממשלה עם מהפכת החוקים הסוציאליים וקסין מאירגון כל ישראל חברים אשר קיבל פרס נובל. ועד קיסינגר ועד אטאלי יועצם של נשיאי צרפת או אזולאי יועצו הנוכחי של מלך מרוקו. האם ניסיונות אלו של תיקון אצל הגויים הצליחו או הובילו דווקא להתבוללות חלקית של היהודים וגם לפוגרומים ושואה. ההיסטוריה ברורה!
בעל הטורים: פסוק לד ‘יעשה פרעה ויפקד פקידים’ .‘ויפקד ב במסורה הכא ואידך ויפקד המלך פקידים אחשורוש הפקיד פקידים’ . זו המקבילה ההיסטורית.
ובעצם התקווה האחרונה של ישראל והצלת הזהות היהודית והחזרתה לעבריותה מונחת אצל בנימין ולכן יש מאבק בן יהודה ויוסף על בנימין. בנימין הוא הצעיר .הוא מסמל את הגלות בסופה והגאולה בקוממיותה. לכן רשי מסביר את השם בין אוני שניתן על ידי רחל לבנימין :בין צערי. ויעקב קרא לו בנימין .רשי מסביר בין ימין בין הדרום ארץ ישראל שהיא בדרומה של ארם. אז בנימין מסמל את המעבר בין הקטסטרופה של סוף הגלות בין צערי לקוממיות הגאולה בנימין בין ארץ ישראל .ובאמת בדורנו מי שמייצג את התקווה הזו של בנימין אלה הם תנועות הנוער שהיו כולן לפני הקמת המדינה ציוניות עם אג’נדה חלוצית ציונית. ראשיהם העבירו את ההיסטוריה היהודית מהאפר לפאר המדינה העברית עוד לפני הקמתה. תנועות כגון דרור הצופים… ועוד.
לכן הפרי צדיק אומר- מאמר ו. : ‘ותרב משאת בנימין ממשאת כולם חמש ידות..יש, לומר על פי מה דמצינו בחמש מקומות שרתה שכינה על ישראל בחלקו של בנימין בג מקדשים ונוב וגבעון… שכן חמש מדרגות שבנפש נפש רוח נשמה חיה יחידה… ונתרבה חלקו של בנימין… וזהו לעולם גם בזמן הזה.. נס זה היה גם כן בחודש כסלו שהוא מיוחס לשבט בנימין לפי מה שחשב הארי ז”ל ..והיינו דבנימין זכה להיות השראת השכינה תמיד, בחלקו..‘
הרב בדברי קודשו מתאר את מהות מס חנוכה של הצלת הזהות התורנית הישראלית המתרחשת דווקא בחודש כיסלו אשר הוא לפי הארי ז”ל שייך לבנימין. אז החשמונאים בתחילת דרכם היו התקווה של ההיסטוריה הישראלית והחזירו אותה לתקופה למסלולה בקדושת התורה ובקדושה הלאומית. וניצחונם רשום במידת נצח. תיקון המידות של חסד גבורה ורחמים והחזרתם למקוריותם העברית עם התורה וההלכה. ותיקון האישי ובקהילתי שזור בתיקון הלאומי.
שבת שלום וחודש טבת טוב.
תגובות