שאלה מעניינת של פרשנות החוק עמדה בויכוח בין הקואליציה והאופוזיציה במהלך החודשים האחרונים – מאז תחילת כהונת הכנסת ה-25, כאשר השאלה הייתה האם הכנסת הנוכחית תמלא ימיה למשך 4 שנים או חמש שנים.
מהותה של השאלה עמדה בפרשנות חוק יסוד הכנסת שבו נכתב בסעיף 36, כי אם “החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה”. בענייננו, הכנסת ה-24 החליטה להתפזר קודם שמלאו ימיה, והבחירות לכנסת ה-25 התקיימו ביום ז’ בחֶשְׁוָן התשפ”ג.
בעקבות כך היו מי שעתרו בנושא, כך למשל המבקש, עו”ד בנימין שור, טען אפוא, כי יש לראות את חודש חשון כיחידה שלמה אחת, שאינה ניתנת לפירוק, ולכן, בעת קביעת מועד הבחירות הבא, יש ‘לדלג’ על חודש חשון התשפ”ז, החל בתום 4 שנים ממועד הבחירות האחרון, ולהמשיך לחודש חשון המלא הבא, בשנת התשפ”ח, החל בתום כ-5 שנים ממועד הבחירות.
לאחר בחינת עמדות הצדדים להליך, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית חיווה דעתו כי הבחירות יתקיימו, אם הכנסת ה-25 תמלא את ימיה, ביום ט”ז בחשון התשפ”ז, בחלוף 4 שנים ו-10 ימים ממועד בחירתה של הכנסת ה-25.
יושב ראש הוועדה קבע, כי פרשנות זו מתחייבת נוכח הוראת סעיף 8 לחוק-יסוד: הכנסת, הקובעת כי הכנסת תכהן 4 שנים מיום בחירתה, וקביעתו של בית המשפט העליון כי: “ההוראה הבסיסית בחוקי היסוד היא זו הקבועה בסעיף 8 לחוק-יסוד: הכנסת, ולפיה: ‘תקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה’. זהו הביטוי המובהק של הדמוקרטיה הישראלית”. בהתאם גם קבע יושב ראש הוועדה, כי “תקופת כהונתה של הכנסת כפי שנקבעה בחוק-היסוד, היא הבסיס, ואין לסטות הימנה אלא בנסיבות שלא ניתן לקיים את הבחירות בעתן, וגם אז, לא ניתן לפעול בדרך זו, אלא לאחר ששני שלישים מחברי הכנסת הסכימו לכך”.
לאחר שעיין בפרוטוקולים של ועדת החוקה, חוק ומשפט ומליאת הכנסת, ובדברי חברי הכנסת והיעוץ המשפטי, כפי שנאמרו מפיהם בעת חקיקת חוק-יסוד: הכנסת, עמד יושב ראש הוועדה על כך, שזו גם היתה כוונת המחוקק. תכלית סעיף 36 לחוק-יסוד: הכנסת היא לוודא שהכנסת הבאה לא תכהן פחות מארבע שנים, וכי הבחירות יתקיימו בחודש חשון. בהתאם, על מנת לקיים את שתי התכליות הללו, קבע יושב ראש הוועדה כי יש לאמץ את הפרשנות שלפיה הכנסת ה-25 תכהן 4 שנים ו-10 ימים, ולא את הפרשנות המוצעת על-ידי המבקש, אשר תביא לכהונה של כמעט 5 שנים.
תגובות