בית הדין דחה את טענת ‘אי הבנה’: “לא נראה שהבעל יכול למכור לה סיפורים”

"כל ניסיון לברור מתוך ההסכם את 'מה שטוב ונוח לי הבנתי', ו'מה שלא טוב ולא נוח לי אבקש לבטל' – זו טענה שאין מקומה בערכאה שיפוטית", קבע אב בית הדין

צילום: לדעת
טענת שווא

לבתי הדין הרבניים מוגשות שוב ושוב תביעות לביטול הסכמי גירושין בנימוקים של ‘אי הבנה’, למרות שבכל הסכם חותמים הצדדים כי הם קראו והבינו את תוכנו ואף מצהירים על כך בפני הדיינים.

לאחרונה פנתה לבית הדין אישה גרושה מאזור המרכז באמצעות עורך דין ובקשה לבטל סעיף כספי מהסכם הגירושין. המדובר בבני זוג, הורים לשלושה ילדים שבקשו להתגרש והציגו הסכם גירושין מפורט. ראש אבות בתי הדין בתל אביב הרב זבדיה כהן אישר את ההסכם והעניק לו תוקף של פסק דין לאחר שקרא את ההסכם על כל פרטיו ודקדוקיו.

בהסכם שנכתב ונחתם נקבע בין השאר כי הדירה תימכר למרבה במחיר, ולאחר ניכוי כל החובות שנלקחו מההורים והמשפחה, ולאחר שכל ההלוואות יקוזזו מדמי המכירה – אזי היתרה תחולק שווה בשווה בין הצדדים. לאחר הגירושין ומכירת הדירה פנתה האישה באמצעות עורך דין לבית הדין הרבני ובקשה לבטל סעיף זה בנימוק של “הוטעיתי ולא הבנתי”.

הבעל מצדו הציג לבית הדין שטרי חוב ובהם מתחייבים הבעל והאישה להחזיר לאבי הבעל הלוואה של 135 אלף שקלים, אותה קיבלו לצורך הדירה. כמו כן הציג הבעל שטר חוב נוסף על סך 45 אלף שקלים נוספים שקיבלו מהאב כהלוואה. האישה טענה כי גם כאשר חתמה על הסכמי הגירושין וגם כאשר חתמה על שטרי החוב היא לא הבינה על מה חתמה.

פרקליטה של האישה הציע כי דמי הדירה שנמכרה יחולקו שווה בשווה, ואם בעלי החוב ירצו – הם יוכלו לתבוע את כספם בנפרד (יצוין כי לבית הדין אין סמכות לדון בתביעה כספית של צד ג’).

אב בית הדין הרבני בתל אביב הרב צבי בן-יעקב והדיינים יצחק הדאיה ומשה בצרי כתבו פסק דין מנומק ומבוסס ובשוליו מסר לצדדים ולפרקליטים המבקשים שוב ושוב לפסול הסכמי גירושין. וכך כתבו הדיינים: “מדובר באישה בוגרת וכשירה, ובית הדין מתרשם כי היא יודעת ומטיבה לנהל את חייה בעצמאות ובנחישות, ולא נראה שהבעל שעמו הייתה מסוכסכת יכול ‘למכור לה סיפורים’. מטבעו של הסכם גירושין שיש בו סעיפים לטובת צד אחד ולטובת צד שני. כל ניסיון לברור מתוך ההסכם את ‘מה שטוב ונוח לי הבנתי’, ו’מה שלא טוב ולא נוח לי אבקש לבטל’ – זו טענה שאין מקומה בערכאה שיפוטית. זאת ועוד שבית הדין בדק ובחן את ההסכם ולא מצא בו שום דבר שאינו צודק. אישה החותמת על הסכם גירושין ואחר כך מופיעה בבית הדין ומבקשת לאשר את ההסכם, אם תבוא ותטען ‘לא הבנתי’ או ‘רימו אתי’ – טענה זו טעונה הוכחות וראיות חזקות, ולא דברים בעלמא. במקרה דנן האישה לא הביאה כל בדל של הוכחה התומכת בדבריה, ונראה שכל רצונה הוא להשתמט מתשלום החוב עליו חתמה”.

בפסק הדין כתבו הדיינים הרב צבי בן-יעקב, הרב יצחק הדאיה והרב משה בצרי: “לאור האמור לעיל, מכספי תמורת הדירה המושלשים בידי באי כוח הצדדים ישולמו לאבי הבעל 180 אלף שקלים, והנותר מהכסף שהושלש יחולק בין הצדדים בחלקים שווים”.

תגובות

כתיבת תגובה

עוד מהכותב

דילוג לתוכן