מדינת ישראל מזדעזעת כל פעם לאחר גילוי אנטישמיות בעולם, כולם יוצאים בשרשרת גינויים והמגנים מתחרים ביניהם בגינוייהם, והמחמיר ומזועזע יותר, הרי זה משובח. אך המעניין שלגילויי אנטישמיות בישראל אין בכלל זעזוע.
אני זועק שנים רבות שבמדינת ישראל יש גילויי אנטישמיות לא פחות חמורים מחו”ל, גילויים שמתבטאים בפגיעה בקודשי ישראל כמו אתמול בשריפת ספרי קודש בנתניה, והבוקר מביזוי ספרי התורה בקריית יובל בירושלים. במדינת ישראל יש מפלגות שחורטות על דגלם מלחמה בקודשי ישראל, מלחמה בה’ ולא מלחמה לה’. התבטאויות מזעזעות ביותר של פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ותקשורת.
כשראיתי הבוקר את התמונות באופן טבעי זלגו עיני דמעות ואף בכיתי. בשעה תשע בבוקר הדלקתי רדיו והאזנתי בו זמנית ל’כאן’ ולגל”צ ואז הזעזוע בי התגבר. ב’כאן’ בכלל לא הזכירו את האירוע, ואף לא ברמז, ובגל”צ רק בסוף המהדורה, איזו הודעה לקונית. אז אמרתי לעצמי, אנו חיים במדינת היהודים, אך מבחינת היחס אנו פחות מהגויים שגרים כאן, מהערבים ומהנוצרים. הרי לו הייתה פגיעה כלשהי בכנסיה או במסגד, החדשות היו נפתחות רק בזה וכל החדשות היו נדחקות הצידה. היה מתחיל מיד מצעד הפוליטיקאים המגנים. כל הימין, הדתיים והרבנים היו מואשמים, וכל השדרנים היו מרימים גבה והבעת חרדה ושאט נפש. ואילו כאן לא פגעו בקיר חיצוני של בית כנסת, לא רוססה כתובת גרפיטי בגנות החרדים, כאן חולל הקודש בצורה בחמורה ביותר.
רבותי! הכתובת כבר לא על הקיר, הרמזים כבר נגמרו, דבר זה עלול בקרוב להוביל לאלימות פיזית ואף מעבר לכך. צריך לשמוע כעת ללא אבל וללא הסתייגויות גינויים נרחבים נגד גילוי מזעזע זה. פעם אמר אחד מגדולי ישראל על הפסוק “מפני חטאינו גלינו מארצנו”, הוסיף אותו חכם “מפני חטאינו גלינו לארצנו”, צודק!.
תגובות