איחוד הצלה לביהמ”ש: מד”א עיכבו באופן מכוון מתנדבים שלנו

איחוד הצלה טוענים כי מגן דוד אדום עיכבו באופן מכוון את מתנדבי איחוד הצלה שהיו סמוכים לאזרחים הזקוקים לעזרה רפואית ובכך עיכבו מתן עזרה רפואית לאזרחים. בכתב הגנה ותביעה שכנגד שהגישו איחוד הצלה ביום חמישי לבית המשפט המחוזי בתל אביב מציג הארגון מספר מקרים שונים מהשנים 2017 ו-2018 בהם מד”א מנע ממתנדבי איחוד הצלה להגיע במהירות לחולים ופצועים.

את כתב ההגנה והתביעה שכנגד הגישו באי כוחם של איחוד הצלה, עוה״ד עמית חדד, נועה מילשטיין ויאיר לשם ממשרד חדד רוט ושות’. ממשרד עוה״ד חדד רוט נמסר: ״במשך שנים מד”א מסרבת לשתף פעולה עם איחוד הצלה באופן שמסכן חיים ממש. בשל הסירוב להעביר מידע, נמנע לא פעם ממתנדבי איחוד הצלה להגיע בזמן לזירת האירוע ולהציל חיים. במקום להתמודד עם הביקורת העניינית שהופנתה למד”א, ללמוד ממנה ולהציל יותר חיי אדם, בחרה מד”א להגיש תביעת סרק בניסיון להפוך ביקורת לגיטימית ללשון הרע. אנו בטוחים שבית המשפט יקבע באופן הברור ביותר שניסיון זה לא יצלח״.

כך מתואר מקרה משנת 2018 בו חובש איחוד הצלה בבאר שבע, אריאל פחימה, קיבל דיווח על אירוע חירום רפואי ברחוב חביבה רייק בעיר, בזמן שהוא עצמו היה מצוי באותו הרחוב. פחימה התקשר למוקד מד”א וביקש לקבל מידע על המיקום המדויק של האירוע, כדי להגיע לנפגע כמה שיותר מהר ולהעניק לו סיוע רפואי ראשוני. אך למרבה הפתעתו, הן המוקדנית במוקד מד”א והן האחראי עליה השיבו שהם אינם יכולים להעביר לו את המידע על האירוע, שכן הוא עדיין לא חובר לאפליקציית משרד הבריאות. הפצרותיו של פחימה כי הוא סמוך למקום האירוע ויכול להעניק סיוע באופן מידי לא הועילו, ואנשי מד”א ניתקו את השיחה. איחוד הצלה טוענים כי במקרה זה פעלו מוקדנית מד”א ומנהל המשמרת בניגוד לנהלי משרד הבריאות שהנחה בבירור כי יש להעביר מידע אודות אירועי חירום גם טלפונית וזאת עד השלמת חיבור כל הכוננים לאפליקציה.

במקרה אחר משנת 2017 מתואר כי דניאל בוקובזה, חובש איחוד הצלה באשדוד, קיבל דיווח על אישה הסובלת מקשיי נשימה וזקוקה לעזרה רפואית, ברחוב ביאליק בעיר. בוקובזה הגיע במהירות על אופנועו לרחוב ביאליק, אך כאשר התקשר למוקד מד”א כדי לברר מהו מיקומו המדויק של האירוע, נמסר לו על ידי מוקדני מד”א כי אין כלל אירוע שכזה ברחוב ביאליק. בהמשך אותו היום, עודכן בוקובזה באופן אגבי כי אותה אישה אשר סבלה מקשיי נשימה נפטרה, ושבני משפחתה טוענים כי חיכו להגעתו של אמבולנס במשך 25 דקות!

במקרה אחר מתאר כתב ההגנה אירוע בו מתנדב איחוד הצלה בכפר סבא, שלום זוהר, קיבל דיווח אודות אדם מבוגר הסובל מקוצר נשימה בהוסטל הנמצא בדרך קדומים בעיר. כשהגיע זוהר למקום, הסתבר לו שמדובר בקומפלקס מרובה קומות וחדרים, ולא היה בנמצא אדם שיכווין אותו למיקומו המדויק של האדם המבוגר הזקוק לעזרה. זוהר התקשר למוקד מד”א כדי לקבל פרטים נוספים שיסייעו לו לאתר את דירתו של האדם המבוגר, אולם מוקדנית מד”א לא הסכימה להעביר לו את הפרטים המבוקשים מאחר והוא לא קיבל דיווח על האירוע דרך האפליקציה. זוהר הפציר במוקדנית לשלוח לו באותו הרגע את הדיווח דרך האפליקציה, משום שהוא נמצא בזירת האירוע, אולם המוקדנית המשיכה לעמוד בסירובה, בטענה שהיא פועלת לפי הנחיות משרד הבריאות.

מקרה נוסף המתואר בכתב ההגנה אירע בירושלים כאשר מתנדב איחוד הצלה בעיר, אבי טננבאום, דיווח על אישה הכורעת ללדת בביתה ברחוב מירבסקי בעיר. טננבאום, שהיה ברחוב זה באותה עת, התקשר למוקד מד”א כדי לקבל את מיקומה המדויק של היולדת. מוקדן מד”א סירב למסור את המידע והתעקש כי טננבאום יאשר תחילה שקיבל מסרון למספר הטלפון ממנו התקשר למוקד, לפני שימסרו לו פרטים. למרות שהמוקדן טען ששלח לטננבאום מסרון שלוש פעמים, טננבאום לא קיבל שום מסרון, והמוקדן סרב להעביר לו את מיקום האירוע. טננבאום הסביר שהוא כבר נמצא ברחוב בו מתרחש האירוע ויכול לסייע, אולם המוקדן עמד על סירובו להעביר לטננבאום את פרטי האירוע.

“לקרוא, לשמוע ולא להאמין”, נכתב בכתב ההגנה. “כונני איחוד הצלה מתחננים למוקד מד”א לקבל פרטים על אירועי חירום, שעה שהם כבר מצויים בקרבת האירוע ורק זקוקים למיקומו המדויק על מנת לנסות ולהציל את חייהם של אנשים המצויים בסכנה. אל שמד”א, מטעמים פסולים, מונעת את מסירת המידע באופן שמסכן חיים”. עוד נטען כי בידי איחוד הצלה עדויות למקרים נוספים בהם מד”א נמנעה ומנעה העברת מידע בזמן אמת לכונני איחוד הצלה שביקשו לסייע באירוע חירום וכי המקרים שהובאו בכתב ההגנה הינם קצה הקרחון להתנהלותה מסכנת החיים של מד”א, ולמונופול המסוכן שיש לה על הצלת חיי אדם בישראל.

איחוד הצלה טוענים גם כי מד”א מטעה את הציבור בכל הקשור לזמני התגובה שלה שלדבריה הם מהנמוכים בעולם והממוצע עומד על בין 8 ל-9 דקות. אך במציאות נראה הדבר אחרת. “מהמידע המצוי אצל איחוד הצלה, עולה כי נתונים אלה אינם נכונים כלל ועיקר. למעשה, זמני ההגעה של מד”א ארוכים בצורה משמעותית מזמני התגובה אותם היא מציגה לציבור. זמנים אלו מתארכים אף יותר כאשר עסקינן בזמני התגובה של מד”א ביישובים רבים המצויים בפריפריה, בהם זמן התגובה הממוצע אף עולה בחלק מהמקרים על עשרים דקות (!). ההבדל המשמעותי בין המרכז לפריפריה נובע מהפיזור הנמוך של צוותי מד”א באזורים בהם יש אוכלוסייה מעטה”. באיחוד הצלה מוסיפים כי בזמן פערים אלו יכולים מתנדבי איחוד הצלה להעניק טיפול לאזרחים אם מד”א יפעל עימם בשיתוף פעולה. “לא לחינם מנסה מד”א להסתיר מעיני הציבור את המידע לגבי זמני התגובה האמתיים שלה”, כותבים איחוד הצלה. “הסתרה זו הינה חלק ממאבקי היוקרה שמנהלת מד”א על חשבון הציבור, במטרה לשמר את כוחה המונופוליסטי. ככל שהמידע על זמני התגובה האמתיים של מד”א ייחשף, כך יתחדד הצורך המהותי בשיתוף הפעולה בין גופי החירום השונים ככלל, ואיחוד הצלה בפרט”.

לצד כתב ההגנה, בתביעה שכנגד, תובעים איחוד הצלה את מד”א על סכום של יותר מחצי מיליון שקל. הם מתייחסים לאמירות של מנכ”ל מד”א, אלי בין דובר מד”א, זכי הלר ותגובות שנמסרו לתקשורת. בראיון אחד טען בין טענות שקריות לפיהן איחוד הצלה הוא “עסק שמגלגל מיליונים” ומנהליו הם “עסקנים”. דובר מד”א, הלר, טען כי איחוד הצלה פועל ב”שיטות של המערב הפרוע” ועוד.