1
1

איש לא צריך להיות מופתע מפסק הדין

על אף הזעזוע שבדבר, איש מאיתנו לא היה צריך להיות מופתע נוכח אותו פסק דין. מזה שנים רבות שלמערכת המשפט מחלחלים ערכים פרוגרסיביים-קיצוניים שמטרתם לעקר כל ניצוץ של שמרנות במערכת.

בית משפט. צילום: לדעת
לא מופתע

כולנו נחשפנו לפסק הדין החמור והמטריד אותו כתב השופט יונתן אברהם, שופט בית המשפט המחוזי בנצרת; פסק דין האוסר על עיריית עפולה לערוך הופעה עבור הציבור החרדי המתגורר בעיר – כפי שרוצה אותו ציבור לקיים אותו: על פי ההלכה, כדת משה וישראל, בהפרדה בין נשים לגברים.

קשה לאמוד את גודל השערורייתיות שבפסק הדין: אותו שופט, שבהחלטתו גם גרם לביטול ההופעה כליל (הזמר משה שטיינמץ, שהיה אמור להופיע, ביטל את הופעתו) לא התיימר להעלות להעלות על נס את עקרון השוויון בין נשים לגברים, או להאדיר ערך כלשהו. אותו שופט מנסה לחנך את הציבור החרדי, ולכפות עליו ערכים חילוניים למהדרין, המנוגדים לחלוטין לצורה שבה הציבור החרדי בחר לחיות את חייו.

הלוא לולא היה אמור להתקיים האירוע בהפרדה בין גברים לנשים, לא היה נקנה אליו ולו כרטיס אחד. מדובר באירוע שמשתתפיו היו חפצים בו כפי שהיה אמור להתקיים במתכונתו המקורית. אלא שאז הגיע אותו שופט שמנסה לכפות על ציבור של אלפי אנשים, שבסך הכל רוצים לחוות את תקופת ‘בין הזמנים’ באווירה טובה על פי ההלכה, ובאמצעות פסק דין של בית משפט מנסה לחנך ציהור שלם.

אולם לאמיתו של דבר, על אף הזעזוע שבדבר, איש מאיתנו לא היה צריך להיות מופתע נוכח אותו פסק דין. מזה שנים רבות שלמערכת המשפט מחלחלים ערכים פרוגרסיביים-קיצוניים שמטרתם לעקר כל ניצוץ של שמרנות במערכת, ולהשליט על הציבור ערכים שרובו המוחלט סולד מהם. התהליך הזה מוטמע היטב גם בקרב שופטים, ובעיקר בפרקליטות המדינה: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, היא דוגמה קלאסית לכך. אשה שחלק גדול מפועלה מוקדש שאינה בוחלת בשום אמצעי,לכפות על אחרים את ערכיה, המעוותים, לטעמי.

הבעיה אינה זילבר והשופט אברהם, הבעיה שבממשלת ישראל כיהנו בכל השנים האחרונות שרי ימין וקואליציית חרדים ולמרות זאת עולם כמנהגו נוהג והפקידות לעולם נשארת ואינה מגוונת.

אמנם יש להודות כי בעת כהונתה של איילת שקד כשרת משפטים היא עשתה ניסיונות מסויימים לשנות אולם מעבר לטיפולים קוסמטיים לשקד לא היה אומץ ללכת עד הסוף ולדרוש שינוי אמיתי במערכת. מן הסתם גם לדעת הקוראים ולדעת רוב הציבור. גם פרקליט המדינה שי ניצן, שאמר לאחרונה כי על שר המשפטים בעל נטיות הפוכות “יש לברך שהחיינו”, הוא חלק בלתי נפרד מאותו תהליך.

כמשפטן שנים רבות, עוד לפני שבכלל חשבתי להתמודד לכנסת, תמיד דאגתי לאחיי החרדים במאבק למען זכויותיהם. תמיד הייתי שם בחזית אל מול אובססיה דל הפרקליטות במקרים רבים לרדוף את בני הציבור החרדי. בציבור החרדי תמיד ידעו, שכשיש בעיה, את הטלפון הראשון עושים לבן גביר.

כעת, אני פונה אליכם: אם אתם רוצים שאני אלחם למענכם גם בכנסת; אם אתם רוצים שיהיה לכם נציג אמיתי שיזעק את זעקתכם; אם אתם רוצים מישהו שיפעל לשינוי יסודי ועמוק באמת במערכת, ויהפוך את מערכת המשפט לצודקת יותר, מוסרית יותר, ובעיקר – יהודית יותר, עזרו לי. שימו ‘כף’ בקלפי.

באהבת ישראל,
איתמר בן גביר

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא