1
1

חצו את קו ההפרדה – טורו של יצחק נחשוני

השאלה שנותרה מנסרת, אחרי החלטתו המקוממת של שופט בית המשפט המחוזי, האם אירוע כמו למשל סיום הש"ס בלימוד הדף היומי, יוצאו מעתה אל מחוץ לחוק?

קו ההפרדה

השאלה שנותרה מנסרת, אחרי החלטתו המקוממת של שופט בית המשפט המחוזי אברהם אליקים, שאסר את קיום ההופעה לגברים הערב בחיפה, והמשיך בשרטוט קו ההפרדה המקווקו והמזגזג של ‘אצולת’ המשפט, אינה האם המופע הערב (שני) של מרדכי בן דוד ומוטי שטיינמץ בהיכל הקונגרסים של חיפה, יתקיים או לא, אלא האם אירועים בעלי חשיבות ערכית ראשונה במעלה, שאין להם אח ורע וקו משווה כלשהו, כמו למשל סיום הש”ס בלימוד הדף היומי, יוצאו מעתה אל מחוץ לחוק? סיום הדף היומי, כדוגמא, היא חגיגה אישית לכל גבר שלמד וסיים את הש”ס, וחגיגה כלל עולמית משותפת לכל הלומדים. נשים, מטבעם של דברים, אינן חלק ממנה.

על פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, שאני יותר מנוטה להעריך שגם הוא נמנה על הגברים שמתקדמים למועד ציון החגיגה ה’מגדרית’ הגדולה בתבל, ושעליהן מתבסס השופט בהחלטתו בעניין חיפה, נשים המשחקות בקבוצת כדורסל לנשים בלבד, ימשיכו לקבל תקציב ממשלתי ולחגוג את ניצחון הטלת הכדור אל תוך הסל, אבל על מאות אלפי גברים שסיימו את לימוד הש”ס, יאסר לחגוג יחד, ואם יעשו זאת הם ייחשבו לעברייני חוק.

לידיעת אוכפי החוק: מאות אלפי עבריינים שכאלה מסתובבים בתוכנו עוד מהמחזור הקודם של מסיימי הלימוד, כולם…גברים. החלטת בית המשפט בחיפה מנוגדת לכל הגיון. אם יש משהו לא שוויוני בכל הסאגה הזו, זה לא המופע לגברים, שמולו יש כמה וכמה הופעות המתאימות רק לנשים, אלא ההחלטה המפלה הזו. מחד קובע השופט כי “אין בפסק הדין להביע עמדה כלשהי לגבי אופן התמיכה באירוע זה או אחר, ואין כל מניעה לתמוך גם באירועים לציבור החרדי ומוטב כי עיריית חיפה תלמד את הנחיות היועמ”ש ותפעל בהתאם”. עוד הוא מדגיש כי “החרדים בחיפה זכאים למימון פעילויות תרבות כמו כל ציבור אחר”…

יפה. דאגה של ממש לזכויות החרדים. וכאן בא האבל המעורר שאט נפש וגועל מטיעון גזעני טהור: “…אך ככל שמדובר בכספי ציבור, יש לפעול בהתאם לקווי הפעולה שהציע היועץ המשפטי לממשלה”. ‘כספי ציבור’ זה רק של גברים מעורבים בנשים שאינם חובשי כיפות? תשלומי הארנונה והמסים של החרדים אינם מוגדרים ‘כספי ציבור’ אלא כספי הפקר שמותר לעשות בהם הכל חוץ מלהפנותם לאירועים עבורם ועל פי אמונתם?

בסבב הקודם של המאבק בעפולה, הילת ההצלחה הייתה של ח”כ עו”ד משה ארבל מש”ס, שהוביל את המערכה המשפטית וניצח. אבל הילה אינה נמדדת תמיד לפי ההצלחה המקומית. לפעמים האומדן והערכה הם על פי הרווח המרחבי וארוך הטווח, וזו נזקפת ללא ספק לטובתו של ר’ מיכי אלפר סגן ראש העיר מטעם דגל התורה בחיפה, שבעקרונותיו ובעקשנותו חשף, גם אם בפעם המי יודע כמה, את פניה המעוותות והמכוערות של מערכת המשפט הנגועה.

נותרה רק התקווה שלא יעשו עתה טעויות. אסור לפנות לעזרת הבג”צ בעניין זה. גם משום שעל פי תקדימי העבר היא לא תינתן, וגם משום שאם יוכרע שם דבר, יקשה על המפלגות החרדיות לדרוש את עיגון זכויות התרבות של הבוחרים בהם, בהסכם הקואליציוני. כדאי להבליג ולחשק את בית המשפט ולא לאפשר לו עוד לדכא את חיינו.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא