1
1

אומדן ראשוני: מגמת הגידול ביצוא הישראלי נמשכת

קרוב למחצית מסך היצוא מישראל (49%) מקורו ביצוא השירותים - משקלו הגבוה ביותר מאז ומעולם. יצוא סקטור השירותים ממשיך לשבור שיאים בעיקר בזכות המשך הגידול המואץ ביצוא חברות ההיי-טק. היצוא התעשייתי נותר ללא שינוי והושפע מהירידות ביצוא התרופות אשר קוזזו בזכות גידול חד שנרשם בענף הכימיקלים. ירידות ביצוא החקלאי וביצוא היהלומים.

יצאת גדול

במהלך המחצית הראשונה של 2019 הסתכם יצוא הסחורות והשירותים מישראל בהיקף של כ-55.5 מיליארד דולר – גידול של כ-3% לעומת המחצית הראשונה של 2018.  קצב הגידול של היצוא אומנם התמתן מעט לעומת אשתקד, אולם ניתוח הנתונים האחרונים עדיין משקף את המשך מגמת צמיחה. חשוב לזכור כי צמיחה זו מתרחשת לאחר שבשנים האחרונות גדל היצוא מישראל בקצב מואץ – אף בהשוואה בינלאומית. כפי שפרסמנו לאחרונה, מניתוח מיוחד שערכנו נמצא כי נתוני היצוא של ישראל חזקים גם בהשוואה למדינות ה-OECD וגם בהשוואה למגמות בסחר העולמי.

בהתאם למגמה בשנים האחרונות, העלייה נרשמה בזכות המשך הצמיחה המואצת ביצוא סקטור השירותים – אשר גדל בשיעור דולרי של כ-15% להיקף של כ-27.2 מיליארד דולר – בכך מהווה סקטור השירותים כ-49% מסך היצוא הישראלי בתקופה זו, רמתו הגבוהה ביותר מאז ומעולם.

הגידול ביצוא של סקטור השירותים נבע בעיקר בזכות יצוא שירותי ההיי-טק וזאת בדומה למגמה הכללית בשנים האחרונות. סך המכירות של שירותי מגזר ההיי-טק במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו בהיקף כולל של כ-16.4 מיליארד דולר – המהווה גידול של כ-25% בהשוואה לרמות השיא שנרשמו אשתקד. נכון למחצית 2019 יצוא שירותי חברות ההיי-טק בישראל מהווה כ-60% מהכנסות היצוא של סקטור השירותים כולו וכ-30% מסך היצוא הישראלי (סחורות ושירותים).

 

מגמה זו אף משקפת את המשך עליית חשיבותם ותרומתם המשמעותית של שירותי התוכנה, המחשוב והמו”פ כענפי היצוא המובילים של המשק. במהלך שני הרבעונים של השנה נמשכה מגמת הגידול המואץ ביצוא שירותים אלו אשר גדלו בשיעור של כ-15% להיקף של כ-12.5 מיליארד דולר. השפעה מהותית נוספת נרשמה הודות לגידול ביצוא הנזקף לזכות מכירת חברות הזנק ישראליות אשר עמד במחצית השנה על היקף של כ-2.4 מיליארד דולר (גידול של כ-237%) – גבוה מהיקף היצוא שנרשם בשנת 2018 כולה אשר נחשבה כאחת השנים החזקות ביותר מבחינה זו.

 

לעומת זאת במהלך המחצית הראשונה של 2019 ירד סקטור הסחורות[1] בשיעור של כ-5% (והסתכם בכ-27 מיליארד דולר). חלקה הארי של הירידה מוסבר בירידה החדה של יצוא היהלומים, אשר רשם ירידה חדה של כ-33% להיקף של כ-2.6 מיליארד דולר. ללא ענף היהלומים נותר יצוא הסחורות יציב לעומת היקפו בתקופה המקבילה אשתקד. היצוא החקלאי רשם גם הוא ירידה בהשוואה למחצית אשתקד (ירידה של כ-3% להיקף של כ-710 מיליון דולר). לעומת זאת היצוא התעשייתי נותר ללא שינוי והושפע מהירידות ביצוא התרופות אשר קוזזה בזכות גידול חד שנרשם בענף הכימיקלים.

 

מניתוח נתוני יצוא הסחורות[2] ע”פ אזורים גיאוגרפיים עולה כי היצוא לאסיה ירד בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד בשיעור של כ-19% (הסתכם בכ-4.5 מיליארד דולר) – בהשפעת יצוא הרכיבים האלקטרונים וזאת כתיקון לעלייה החדה שנרשמה במהלך 2018. היצוא לאיחוד האירופי רשם גידול של כ-12% (הסתכם בכ-9.1 מיליארד דולר), בעיקר בהשפעת היצוא לבריטניה (גידול של כ-60% עקב יצוא חריג של מוצרים כימיקלים) – היצוא לאיחוד ללא בריטניה ירד בשיעור מתון של כ-2% בהשוואה להיקפו אשתקד. לעומת זאת היצוא לארה”ב רשם במחצית הראשונה של 2019 עלייה של כ-3% להיקף של כ-5.5 מיליארד דולר.

 

גדי אריאלי, מנכ”ל מכון היצוא: “נתוני מחצית השנה שבים ומוכיחים את חוסנו של היצוא הישראלי בכלל ושל תעשיית ההיי-טק בפרט. היצוא הוא מנוע צמיחה חשוב במשק הישראלי. נמשיך לסייע ככל שנוכל לחברות הישראליות להרחיב פעילותן מעבר לים”.

[1] ללא התאמות כיסוי ויצוא לרש”פ. יצוא הסחורות כולל סעיפים אלו הסתכם בכ-28.3 מיליארד דולר, ירידה של כ-6%.

[2] סחורות ללא יהלומים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב