1
1

צפו: פדיון נטע רבעי בסמוך לפרדס האתרוגים

הדומ"ץ רבי יעקב יוסף כהן שליט"א מברך בהתרגשות רבה את הברכה הנדירה על פדיון נטע רבע במטע אתרוגים אלול תשע"ט שנה רביעית לשנת השמיטה בפרדס האתרוגים במושב נחלים.

פדיון נטע רבעי

תגובות

  • אלי הגיב:

    מזכרונות קדם
    “הרב שטמפפר אף התייעץ רבות באותה שנה עם הרב עקיבא יוסף שלזינגר מירושלים, שותפו לניסיונות התיישבות שונים, ומי שיקנה נחלה גדולה ליד הירקון, בנושאים הלכתיים הנוגעים בפרט להלכות כלאיים, וספקות שונים בנושא אף הועלו על ידי המתיישבים בפני רבני ירושלים האשכנזים, הרב שמואל סלנט והרב יהושע ליב דיסקין.

    מעשה רב רושם היה כאשר העלו המתיישבים לירושלים, בקיץ תרל”ט, עשרות גמלים טעונים חיטה, שעורה, דורה שומשום ועדשים, כשהם מחלקים בשכונת מאה שערים מעשר לכהנים וללויים, זאת אחרי ששפכו לירקון את התרומה הגדולה ותרומת המעשר. וכך תיאר זאת יהושע שטמפפר בכתבה בג’ואיש כרוניקל האנגלי:

    רוצה אני להביע תודתנו לאלוקים שאיפשר לנו לקיים את מצוות הפרשת המעשרות, על מנת לתיתם לכהנים וללוויים. היה באפשרותנו לחלק בירושלים וביפו יותר ממאתיים סאים של חיטה וכו’. אנו מאמינים שבזכות כל זאת אלוקים ישלח לנו את ברכתו; בהתאם להבטחתו שנתן לנביאיו.

    ביטוי מעשי לכך נתן גם הרב שלזינגר, שקנה ליד הירקון כ-800 דונם, בכספים שאסף חותנו הרב הלל ליכטנשטיין, כשציין את מתן המעשרות מן החלקה שקנה, שעובּדה בשנת תר”מ:

    “ואני קניתי נחלה כדי לפרנס משפחתינו מיגיע כפינו לחם (בתורה ומצוות). ויום טוב היה לי כאשר זכיתי להעלות עשרה גמלים הראשונים מלאים מעשר ראשון ומעשר שני לירושלים ולחלקם לכהנים, ללוויים ולעניים.”

    אז מי הפסיק נתינתם ללוויים ועניים??

  • אלי הגיב:

    5. לאחר חילול הרבעי אומר:[14] ‘ריבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שבזמן שבית המקדש קיים היו פירות רבעי להקדש,[15] ועכשיו שאין בית המקדש קיים, יהי רצון מלפניך שתהא פרוטה זו להקדש וייצאו פירות אלו לחולין’.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב