בליל שבת נפטר המקובל הרב שריה דבילצקי זצ”ל

אבל כבד: בליל שבת לאחר חצות נפטר הגאון הצדיק רבי שריה דבילצקי זצ”ל. מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו והוא בן 93 בהסתלקותו.

בליל שבת חש רבי שריה שלא בטוב והוא פונה באמבולנס לבית החולים ובאמצע הדרך השיב את נשמתו ליוצרה בשעה 12:27.

רבי שריה זצ”ל נולד בריגה שבלטביה, לאביו, בצלאל יעקב, שהיה מקורב לרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת שהתגורר בבויסק. בשנת ה’תרצ”ד (1934) עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בתל אביב. בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלוב בבית הכנסת הגר”א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב”ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. הרב דבליצקי התקרב לרב דוד בהר”ן ולרב יעקב משה חרל”פ. הוא התפתח כתלמיד רוחני של הגר”א מווילנה, כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי גם אצל מקובלים בני עדות המזרח בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה.

בהיותו כבן 20 נישא לבתו של הרב חיים עוזר ינובסקי (שהיה רב אגודת הכורמים). תחילה התגורר בתל אביב, ולאחר מכן עבר לרמת גן. שם החל להתקרב למרן החזון אי”ש, ואף נהג לצעוד לביתו מדי בוקר, להתפלל עמו תפילת ותיקין.

בהיותו כבן 27 עבר להתגורר בבני ברק, שם המשיך ללמוד תורה מפי החזון אי”ש. בשנת ה’תשי”ז יסד בביתו מניין קבוע לתפילת שחרית כותיקין בזמן הנץ החמה הנראה. מאז ועד עתה הוציא לאור כשישים ספרים במגוון רחב של נושאים. ספריו נפוצו בציבור הדתי והחרדי, והוא נחשב לאוטוריטה בתחומי תורת הקבלה, המנהגים, הדקדוק העברי המסורתי, הלכות אבלות ותורת הגר”א. הסכמותיו מתנוססות על ספרים תורניים רבים בני זמננו. ביתו היה פתוח בפני כל החפץ, אף תלמידים צעירים בשנים, כשהוא מלבן עמם סוגיות תלמודיות והלכתיות.

הרב דבילצקי נהג בהנהגות ייחודיות רבות, כי בניגוד למקובל לעיתים קרובות לפסוק הלכה מתוך ספרים מאוחרים יחסית כדוגמת השולחן ערוך, נהג הרב דבילצקי לברר את ההלכה ממקורותיה הראשוניים – מקרא, משנה ותלמוד. דוגמה לכך היא הימנעותו מאכילת מאכלי “פת הבאה בכיסנין”, משום שהכמות שעליה יש לברך לדעת חלק מן הפוסקים ברכת מעין שלוש זהה לכמות שלדעות אחרות מחייבת כבר בברכת המזון. מכיוון שאם יאכל כמות מעטה הוא יהיה בספק אם לברך ברכת בורא נפשות או ברכת מעין שלוש, ואם יאכל כמות מרובה יהיה בספק אם לברך ברכת מעין שלוש או ברכת המזון, הריהו נמנע ולא אוכל כלל מיני מאפה מעין אלו, למעט בסעודה שבה אכל פת, בה נפטרים מיני המזונות בברכת המזון על הפת.

מנהג ייחודי נוסף שלו היה להתפלל שחרית בדיוק בזמן הנץ החמה הנראה בפועל. בעקבותיו החלו רבים לנהוג כך.

הנהגה אחרת שלו היא לקצץ כמעט לחלוטין את זקנו. הדבר נעשה על פי פרשנות קבלית שלו, אם כי הרב דבילצקי היה מנחה את תלמידיו שלא לנהוג כמותו בנושא זה.

הרב דבילצקי נהג להטיל פתיל תכלת בציציותיו בבגד הטלית הקטן אך לא בטלית גדול. היה נוהג להניח תפילין לאורך כל היום.

לאחר מלחמת ששת הימים ביקש לקבוע יום הודיה, שיתבטא באמירת הלל ובקביעת סעודת מצווה.

בליל שבת קודש ביקש מתלמידיו לקרוא יחד עמו את י”ג מידות ובעת ליל מאוחרת הוא השיב את נשמתו לבוראה. תנצב”ה.

הלויתו של הגר”ש דבילצקי זצ”ל תצא היום בשעה 10:00 בבוקר מבית מדרשו תפארת ציון ברח’ ירושלים בבני ברק. ייטמן בקריית שאול בת”א.

ממשטרת התנועה נמסר כי רחוב ירושלים מחברון ועד וולפסון ייסגר לתנועה כולל לתחבורה ציבורית. עקב הצורך לשמור על בטיחות המלווים, תתאפשר כניסה רגלית בלבד לרחובות החסומים.

בין המספידים: הגר”מ שטרנבוך, הגר”ד סגל, הגר”ש קנייבסקי הגר”נ בן סניור. ובנו יחידו הרב דוד דבלצקי.