ליד שולחנו המיתולוגי של ד”ר וינרוט ז”ל, במשרד שמנהל כיום בנו ד”ר יחיאל וינרוט, התכנסו אמש (ג’) שופטים, רבנים, אנשי אקדמיה, פוליטיקאים ואנשי תקשורת לשיח מאחד במלאת שנה לפטירתו של מייסד המשרד ומי שייצג שועי עולם והיה ל”גשר בין עולמות” הד”ר יעקב וינרוט ז”ל.
נשיא ביהמ”ש העליון לשעבר אהרון ברק, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, הרב הראשי לתל-אביב וחתן פרס ישראל הרב ישראל מאיר לאו והעיתונאית אילנה דיין, נשאו דברים לזכרו של הסנגור שראה תמיד את נקודת הזכות בכל אדם. הדוברים העלו על נס את פעילותו של ד”ר וינרוט ז”ל לגישור מתמיד בין עולמות, בין העולם הדתי לחילוני ובין עולם ההלכה לעולם המשפט. במישור היישומי, הוצעו מתווים רעיוניים לאיחוי השסעים בחברה הישראלית בין המגזרים והציבורים השונים והחובה לפעול להקטנתם.
נשיא ביהמ”ש העליון בדימוס אהרון ברק סיפר על המפגש במסגרתו הציע לוינרוט להתמנות לשופט עליון: “הייתי חבר בוועדה למינוי שופטים. חה”כ שאול יהלום הציע בפניי מועמד ראוי לשיפוט את ד”ר יעקב וינרוט. אמרתי לו שאני מכיר ומוקיר אותו אך לא מספיק בכדי לתת תשובה. בטרם אביא את השאלה לחבריי השופטים הצעתי להיפגש אישית עם ד”ר וינרוט. הזמני אותו ושוחחנו כשלוש שעות. במענה להצעתי, ד”ר וינרוט השיב: ‘אני מכיר היטב את תפקידו של בית המשפט העליון ומאוד הייתי מעוניין, אבל אינני יכול’. מדוע? שאלתי. הרי היו כבר שופטים דתיים?! והוא השיב לי ‘כאשר יגיע בפניי מקרה שבו תהיה התנגשות בין המשפט האזרחי לבין המשפט הדתי, אני כשופט אצטרך לתת עדיפות למשפט האזרחי כמתבקש משופט מקצועי על פי אמות המידה המקובלות – וזאת לא אוכל לעשות. נכון שאני נתון בין שני העולמות אבל אני שייך רק לאחד מהם – לעולם הדתי. לא אוכל למלא את התפקיד, תודה שחשבת עלי” הנשיא לשעבר אהרון ברק הוסיף “פעם ראשונה שזה קרה לי, ומאז – מעולם לא קרה לי. מעולם לא פגשתי באדם שסירב לתפקיד שופט עליון”.
ברק גילה: “גם לאחר הסירוב המשכתי לדון עם יעקב אם המניעה כל כך חריפה ומוחלטת ללא דרך לגשר, והוא בשלו: ‘אינני יכול’. נפרדנו. אמרתי לשאול יהלום ‘הוא לא מוכן וזה הסתיים’. ואמנם, מבחינת בית המשפט זה הסתיים אך לא מבחינתי. לא שכחתי את השיחה. היא היתה מיוחדת במינה. איש עקרונות שלא עושה שקר בנפשו. באתי לכאן כי חשוב לי שאתם תדעו את הסיפור ותעריכו אותו ולא רק אני אעריך אותו”.
הרב הראשי לתל-אביב-יפו הרב ישראל מאיר לאו, סיפר על מידת החסד של ד”ר יעקב וינרוט ועל היותו גשר בין עולמות, כאשר מצד אחד היה במשך שנים ארוכות חברותא של ראש ישיבת פוניבז’ ומאידך גאון בפילוסופיה. איש חסד ואיש אמת. איש אשכולות – איש שהכול בו.
שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין סיפר על וינרוט כפרקליט: “ד”ר וינרוט ז”ל היה דמות נדירה וייחודית בנוף הליטיגציה המשפטית בכישוריו ורבגוניותו, וביכולת הטיעון והשכנוע הפנומנליים בהם ניחן.
ד”ר וינרוט היה לפה לעולם החרדי בוועדת טל שדנה בחוק הגיוס, ובד בבד ייצג אישי ציבור מהעולם הגדול. האינטלקט המזהיר הזה, שחודד בעולם התורה ועולם המשפט בא לידי ביטוי בכל אחת מהזוויות בחייו. “אינני שותף לדעה שוינרוט הביע בפני הנשיא ברק ביחס ליכולת של אדם דתי להיות שופט. בעיני זו מצוה שאנשים מהציבור הדתי ינסו להגיע לכך ודווקא הוא יכול היה להיות תרומה אדירה כגשר. הכיפה השחורה שלו ביטאה חרדיות והעובדה שהיה מגולח ביטאה את שייכותו לעולם הכללי ובין היתר לעולם הפילוסופיה והספרות”.
“מי שלא ראה את ד”ר וינרוט טוען בפני בית המשפט, לא ראה קונצרט משפטי מימיו” אמר רובינשטיין. “שכל חריף. דעתן. פורץ דרך, רמה אינטלקטואלית גבוהה, וירטואוזיות מחשבתית, עונג צרוף. הוא לא היה הברקה חד פעמית. היתה לו שפה רבת קסם כנהר שאינו פוסק. לא בכדי נזקקו לשירותיו רבים משועי הארץ”.
רובינשטיין חשף, כי כששקל לפרוש מתפקידו בתקופת רבין, “וינרוט התקשר והציע לי להצטרף למשרדו. הייתי נתון אז בצומת דרכים אישי וציבורי והשיחה הזו זכורה לי היטב”.
רובינשטיין שיבח את בניו של וינרוט המובילים את המשרד כיום “הגנטיקה נמצאת פה. זו משפחה מוכשרת. מעשה אבות סימן לבנים”.
בהמשך הערב נשאה דברים העיתונאית אילנה דיין שסיפרה על מאחורי הקלעים של צילום התכנית ‘עובדה’ על ד”ר וינרוט: “את כולם ראה בחולשתם והוא לא יודה אבל גם בקלונם – ובכל זאת התאגרף עבורם. הוא ראה את תפקידו כמי שמשימתו לשגר עבור הלקוח אגרופים. הרבה פעמים אמר שאפילו הלך עבורם רחוק מדי”. היא נזכרה בפגישה הראשונה עם וינרוט לפני הצילומים “לא ידעתי עד כמה הוא רוצה את חשבון הנפש הזה…” אמרה. היא תיארה עד כמה הסתקרנה לראיין את ד”ר וינרוט וחשפה שלמעשה גם הוא היה עבורה לאוזן קשבת בהתמודדות משפטית אישית שלה שנמשכה מספר שנים. “מעולם לא ראיינתי אדם כה מורכב וכה עמוק ומרתק”.
בנו של יעקב וינרוט, ד”ר יחיאל המנהל את פירמת עורכי הדין שיסד אביו ז”ל, חתם את הערב בציטוט מן התלמוד במסכת עירובין לו העניק פרשנות אקטואלית “הנימוק שבגינו זכו בית הלל שתוכרע ההלכה כמותם ולא כבית שמאי – הוא משום שהקפידו לשמוע היטב את דעת החולקים עליהם ורק לאחר מכן הביעו את דעתם שלהם. לא מדובר רק בביטוי לענווה, אלא גם באמצעי לדיוק האמת. האזנה מדוקדקת לבר-הפלוגתא ומתן כבוד לעמדתו, תוביל לחידוד טיעונך שלך וליבונו, כך שיקלע לאמת.
מתן כבוד לטיעון הזולת, גם מרסן אותך בתגובתך לבל תהיה מתלהמת או פוגענית – אלא עניינית וקולעת אל השערה.
זו בין היתר מורשתו של אבי המשרד ז”ל. הקשבה מדוקדקת לטענות הצד שכנגד, איננה רק רכיב של פרפקציוניזם מקטגוריית “דע את האויב”, יש בה גם רכיב אנושי יקר וגם דיוק שכאמור מקרב את הטיעון לאמת. את המורשת הזו אני מאושר לראות כיום, בעומדי בראש המשרד, ממשיכה לפעם בקרב עורכי הדין שלנו במשרד, ואין לי ספק שהיא תמשיך להוות השראה ומתכון להצלחה”. את הערב הנחה כתב המשפט של “כאן” העיתונאי אמוץ שפירא והנעים מוזיקלית ידידם של בני משפחת וינרוט השחקן והיוצר שולי רנד.
תגובות