השר בצלאל סמוטריץ’, שובר שתיקה שבוע וחצי לאחר המהלך שעשו מאחורי גבו בו חברו בן גביר והרב פרץ למפלגה אחת.
בסרטון שפרסם הבוקר (שלישי) הוא פונה לציבור ואומר: כפי שבוודאי שמתם לב, בשבוע וחצי האחרונים גזרתי על עצמי שתיקה. סברתי, ואני עדיין סבור, שהמחלוקות והמריבות מזיקות לנו ומאוד לא נכון לנהל אותן בתקשורת, בתדרוכים והאשמות הדדיות.
לפני 5 שנים הצטרפתי לפוליטיקה מתוך תחושת שליחות ומחוייבות לדגלים שמניפה הציונות הדתית!
כבר בפתח הדברים אני יכול לאכזב את מי שרוצה אחרת – הציונות הדתית לא תימחק! לא בפוליטיקה ולא בכל מקום אחר בו היא משפיעה.
הרוח הגדולה של התנועה הנפלאה שלנו לא תיסוג אחור. עם זאת, אין זה סוד שהנציגות הפוליטית של הציונות הדתית, נמצאת במשבר ובתקופת בירור גורלית שכמוה לא היתה שנים רבות.
בכל יום שאני נכנס לכנסת ישראל ב-5 השנים האחרונות, בכל יום שאני נכנס בשערי משרד התחבורה בששת החודשים האחרונים, אני מרגיש שאני עושה זאת בשמה של הציונות הדתית ולמען ה”אני מאמין שלה”.
אני פועל מתוך מחוייבות עמוקה ואכפתיות לא רק לציבור בוחריי, אלא לכל אזרחי ישראל, וגם זה – בשמכם.
הלוואי והייתי יכול לתת יותר. אני משתדל לעשות זאת בלי הנחות ובלי להתכופף בפני רוחות אחרות, יהיו שיגידו עד כה, בהצלחה.
מאותה נקודת מוצא אני פונה אליכם גם היום. כשליח ציבור, שמשתדל להיות נאמן לכם. מפלגה חפיצת חיים לא יכולה להיות אטומה לרחשי הלב של הציבור. הנהגה צריכה להיות קשובה לציבור. ואני אכן שומע, קורא ומקשיב לכם. אני שומע את הקולות ולא יכול שלא להתחשב בהם.
נפגשתי בתקופה האחרונה עם מאות פעילים משתי המפלגות, רבנים ואישי ציבור כדי להגיע להסכמה שתאפשר קיום של מהלך פתוח ודמוקרטי, כדי לבקש ולקבל בחזרה את אמון הציבור- שאבד.
כבר בפתח מערכת הבחירות הנחתי על השולחן מספר הצעות שיאפשרו לנו להיות ראויים אמונכם ואף יפתחו את הדלת בפני מועמדים ומועמדות חדשים שירצו לקבל אמון ולהיות חלק מההנהגה. דרשתי מפקד רחב ופריימריס – אך לצערי סורבתי.
קראתי לבצע מיזוג מלא של מרכזי המפלגות כדי להגיע למפלגה אחת ורשימה מאוחדת באמת שתשקף בהרכבה את רצונו ומאוויו של הציבור – אך לצערי לא נענתי.
הגעתי להבנה כי אם רצוננו להמשיך ולייצג ציבור, עלינו להתאחד באופן אמיתי, ובמקביל לקבל מנדט מהציבור.בשבועיים האחרונים שמעתי ש”סמוטריץ’ רוצה מקום גבוה יותר ברשימה”, “רוצה תפקיד בכיר”, ועוד שמועות חסרות יסוד.
בדיוק בגלל ניתוח המצב שפרסתי בפניכם, אין זה משנה בכלל מהו המקום בו אשתבץ ברשימה המאוחדת, אני או חבריי באיחוד הלאומי.
אני לא מבקש את המקום הראשון, גם לא את המקום השני או השלישי, אפילו לא מבקש מקום ריאלי. אני גם לא מבקש תפקיד בכיר או זוטר או כלשהו. כל שאני מבקש ודורש הוא – לקבל מנדט מהציבור.
בכל מקום בו הציבור ירצה אותי ויחשוב שאני מתאים, שם אהיה עבורו. כך לדעתי מצופה שינהגו גם שאר המנהיגים בלי לחשוש. מנהיגות לא אמורה לברוח מלהעמיד את עצמה למבחן הציבור באמצעות דילים חשוכים ותרגילים פוליטיים. זה פשוט לא עובד.
באופן אישי, אינני רוצה להוביל מישהו שלא הסמיך אותי להוביל אותו.
אני מאמין בציבור הנהדר שלנו! בכולו. על כל רוחבו וגווניו. הוא שותף עם החברה הישראלית, מוביל ופורץ דרך בכל מרחבי העשייה, ונכון לשמוע את קולו גם בהרכבת הרשימה שתייצג אותו בכנסת ובממשלה.
כעת, אנו רחוקים שבועיים וחצי בלבד מהתאריך האחרון להצגת הרשימות. על האחריות הרבה שיש על כתפי כולנו לגורלה של מדינת ישראל בבחירות הקרובות לא צריך להכביר במילים.
לצערי, בשל הסירוב, מריחת הזמן וגרירת הרגליים הגענו לנקודת זמן בה פריימריס מלאים הם כבר לא דבר מציאותי בהתחשב בסד הזמנים.
אבל אם המפלגה שלנו חפצת חיים, יש לחתור כמה שיותר קרוב אל המגמה הזו – ועכשיו!
הצעתי לצאת אל הציבור במהלך פומבי, מוסכם ומשותף, באמצעות עריכת “משאל גדול”, סקר רחב שיבחן את עמדתם ורצונם של עשרות אלפי מצביעים פוטנציאלים שלנו, שיערך על ידי מכון סקרים מוסמך.
נציגים ואישי ציבור מוסכמים ינהלו את הסקר יחד עם מכון סקרים מקצועי. תיעשה הכנה בקרב הציבור להבנת הסקר, השאלות יפורסמו מראש, וכך גם המתודולוגיה. הכל יעשה בגילוי ובשקיפות במדגם גדול בהרבה מהרגיל – וכולנו נהיה מחוייבים לתוצאות. זה האופן האמין, המדוייק, והקרוב ביותר לפריימריס מלאים. אני מעריך שכשלב ביניים הציבור יתן בזה אמון ויצביע לרשימה כזו בבחירות לכנסת.
אפשרות נוספת, שעדיפה גם היא על המצב הקיים, היא איחוד מרכזים של המפלגות ואיחוד מלא של מנגנוני המפלגות ואז עריכת בחירות דמוקרטיות ליו”ר ולרשימה במרכז המשותף. יש לי את כל הסיבות שבעולם לשמור על חלקת האלוקים המפלגתית שלי, עם מנגנון נוח, עצמאות, ומצב כספי מאוזן ובלי חובות. אני גם יודע שאהיה בנחיתות מספרית בבחירות כאלה מול מרכז המפלגה של הבית היהודי, שגדול בהרבה ממרכז האיחוד הלאומי. אבל אנחנו לא מחפשים לעצמנו מיקומים ותפקידים, אלא אמון ואיחוד מלא. ולא, אני לא קונה הבטחות וחתימות על איחוד עתידי. סעיפים כאלה היו בכל הסכמי הריצות המשותפות בבחירות הקודמות ולא קוימו בפועל. אין שום סיבה להניח שמי שעצר את המיזוג הזה בשנים האחרונות לא יעשה את זה גם בהמשך. אין לי שום כוונה לשקר לכם ולחתום על הסכם שאיש אינו מאמין שייקוים. מה שיקרה עכשיו, בלחץ הציבור והבחירות – יקרה. מה שיידחה – יידחה לנצח.
אראה זכות גדולה מאוד להיות חלק מרשימה כזו שמחדשת את אמון הציבור, לא רק בגלל שזה נכון, אלא כי בעיני זהו ההבדל בין הצלחה בבחירות לבין התרסקות חלילה מתחת לאחוז החסימה. לא ארצה להיות בכל מחיר חלק מרשימה שתסתכן סביב אחוז החסימה על רקע התעלמות מרצון הציבור. זה לא אחראי, ועל הכף, כאמור, מונח גורל המדינה.
אני מאמין במנדט שלכם! אני דורש אותו! עדיין לא מאוחר לקבל אותו, אם רק חבריי יסכימו לצאת אליכם ולבקש אותו בשקיפות, בהגינות, ותוך התעלות מעל לשיקולים ואינטרסים אישיים או מפלגתיים צרים. אני מקווה מאוד שכך בעזרת השם גם יהיה.
תגובות