עם כלות השבעה: עצרת מספד לזכרו של הרה”ג רבי דוד בוסקילה זצ”ל

עם כלות השבעה, גדולי תורה ורבנים לזכרו של הרה"ג רבי דוד בוסקילה זצ"ל מפקח מוסדות "אוצר התורה" במרוקו ובצרפת.

עם כלות השבעה למקים עולה של תורה במרוקו ובצרפת, איש האשכולות, אשר כל ימי חייו היו שרשרת רצופה של מסירות נפש בעמלה של תורה, הרב הגאון רבי דוד בוסקילה זצ”ל מנהל ומפקח מוסדות “אוצר התורה” במרוקו ובצרפת התקיים עצרת מספד והתעוררות בראשות גדולי תורה, דיינים ורבנים בבית הכנסת “בית רמח”ל” בשכ’ הר נוף בירושלים.

לפני תפילת מנחה ערכו את הלימוד כסדר הנהוג אצל יוצאי מרוקו תהילים, פרשת השבוע, משניות וזוהר לע”נ המנוח זצ”ל.

לאחר התפילה נאמרו דרשות הרבנים שליט”א. הגאון רבי דוד יוסף חבר מועצת חכמי התורה ובעל ההלכה ברורה פתח בדברי הספד והתעוררות, בדבריו ציין את מעלותיו של הרב זצ”ל ואת פירותיו הרבים שיצאו ממוסדות החינוך של “אוצר התורה” אשר עמד בראשם בחוץ לארץ. בדבריו ציין שגדולי ראשי הישיבות כיום ברובם הם מיהדות מרוקו, העדה הגדולה כאן בארץ ישראל זה יהדות מרוקו בכמות ובאיכות, נדמיין לעצמנו אם לא היה “אוצר התורה” שם בחו”ל, מי יודע כמה ראשי ישיבות היינו מפסידים במרוקו ובצרפת, ואני ביקרתי בצרפת וראיתי את המוסדות הללו, כמה בני ישיבות היום נמצאים כאן בארץ? בזכות שהוריהם התחנכו במוסדות אוצר התורה!, שאלמלי זה היכן היו לומדים אצל הגויים רח”ל צריך לדעת שמדובר כאן באדם שזכה להציל אלפים של נשמות במשך השנים שהם מקימים אחר כך דורות של יהודים יראים ושלמים בדרך התורה.

אבי מרן זצוק”ל נסע מס’ פעמים לחול בשביל לחזק את מוסדות “אוצר התורה” גם בביקורו המפורסם באירן בתשל”ח לחזק את היהדות שם, שעד היום זה שמחזיק אותם זה היה מטעם “אוצר התורה”.

לכן ב”ה רואים אנו את בניו ונכדיו שכולם ממשיכים בדרכו המופלאה של תורה, עלינו ללמוד ולשאוף למעשיו הגדולים ויהי רצון שיעמוד לרצון לרחמים על משפחתו ועל עם ישראל.

הרבנים הזכירו את דמותו של דודו הגדול ומדמויות ההוד של אוהבי ולומדי תורה וחסד בדור האחרון, שביתו היה בית ועד לחכמים הגאון רבי יעקב בוסקילה זצ”ל אשר רבי דוד זצ”ל היה מחובר אליו כל נפשו ומאודו וסייע בידו רבות להגיע לשאיפותיו הגדולות במפעליו הברוכים.

מידותיו הנעלות כי רבות הן, על הזכות הגדולה בהקמת עולה של תורה – סולת נקיה תוך כדי עמידה על המשמר ונשיאה בעול בחינוך הטהור מתוך אחריות במשך למעלה מיובל שנים.

אחריו נשאו דברים, הרה”ג רבי מיכאל טולידאנו ראש ישיבת “אור ברוך”, הזכיר את מידותיו הצנועות וחבל על דאבדין ולא משתכחין. היה אהוב ונחמד כל כולם כשרואים את רבי דוד אנו לומדים כמה יהודי אחד יכול לעשות, כמה מסירות נפש עשה, נתן את חייו למען זיכוי הרבים להרביץ תורה בישראל, אשריו ואשרי חלקו. הזכיר בשם סבו הגה”צ רבי רפאל ברוך טולידאנו זצוק”ל ראב”ד מקנאס שכידוע היה דואג לחינוך ילדי ישראל במסירות נפש עצומה, פעם אמרו לו אתה דואג לכל הילדים כאן במרוקו אבל מה עם הילדים שלך, מי ידאג להם?? וענה מיד בבטחון במילים אלו: “אני מטפל בבנים שלו – של הקב”ה, והוא מטפל בבנים שלי”, וכך אכן זכה שהתברך בכך. כך ראינו גם אצל רבי דוד זצ”ל.

הרה”ג רבי ראובן אלבז ראש ישיבת “אור החיים” וחבר מועצת חכמי התורה, דיבר באריכות מעניני פרשת השבוע שלומדים דרכי חינוך מאבותינו הקדושים שהתפללו להקב”ה על המשכיות בדרך האמיתית של רצון ה’. נפגשנו עם המנוח זצ”ל כמה פעמים, אבל לא הכרנו, גדולתו היא עצומה שמענו עליו רבות, עמד על מפעלו הגדול אשר למעלה מיובל שנים זכה לעמוד כמפקח במוסדות אוצר התורה – “ויהי דוד לכל דרכיו משכיל”, בביצור חומות בית ישראל, זיכוי הרבים, ישיבות ותלמודי תורה. גם בניו שיחי’ ממשיכים בדרכו של אביהם בתורה וחסד יהי רצון שימליץ טוב על משפחות ועל כל בית ישראל.

הרה”ג רבי מאיר אלבז ראש ישיבת “שבות יהודה”, ציין שהכיר את הרב זצ”ל עוד ממרוקו כשכיהן כר”י “נוה שלום” בקזבלנקה, מהספדו של אדם ניכר אם הוא בן עולם הבא, ואכן אנו רואים כאן גדולי תורה ושומעים את השבחים. ויש הרבה להאריך על המנוח, יצויין כי בבית של רבי יעקב זצ”ל שהיה צדיק נשגב, גדל המנוח רבי דוד ושם ראה את הטוב עין, את הלב טוב, את התורה וגדולי וחכמי התורה שהיו פוקדים את הבית, עד עכשיו אני רואה את הארת פנים שלו, בצעירותו היה לומד יחד עם רבי אהרון מונסוניגו זצ”ל רבה של מרוקו ועלה במדרגות בפעולותיו הברוכות עד שהגיע לניהול של מוסדות “אוצר התורה”, רבים חייבים לו את היהדות, ואת התורה שלמדו בזכותו.

זכה רבי דוד שראה עולמו בחייו, אשריו שזכה, יהי רצון שיהיה למליץ יושר על משפחתו ועל כלל ישראל.

עוד נשאו דברי הספד, הרה”ג רבי עמרם אלחדד אב”ד ירושלים, הרה”ג ר’ מנשה בוסקילה רו”כ “שארית יעקב”, תלמידו, הרה”ג רבי מרדכי שריקי ראש ישיבת בית רמח”ל, בנו הרב דן בוסקילה.

לאחר ההשכבה ותפילת ערבית, התקיימה סעודת מצוה, בה המשיכו לשאת דברי תורה, הספד והתעוררות מפי רבנים ובני המשפחה.

תגובות

כתיבת תגובה

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן