שר המשפטים יבקש ועדת חקירה ממשלתית על מח”ש

שר המשפטים אמיר אוחנה יביא לאישור הממשלה הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בעניין מח"ש: "בדיקה יסודית שתחזק את אמון הציבור במערכת"

השר אמיר אוחנה

היום (רביעי) הודיע שר המשפטים אמיר אוחנה כי בכוונתו להביא לאישורה של הממשלה הצעת מחליטים לפיה תוקם ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט אשר תבחן בין היתר:

את הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, נהלי העבודה, אופן ניהול החקירה בתיקים בהם הוחלט לנהל חקירה, קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח על פעילותה של מח”ש, הטענות בנוגע להתנהלותה, למבנה הארגוני ולכפיפות שלה ותקבע ממצאים ומסקנות.

בראשות הוועדה יעמוד השופט (בדימוס) הרן פיינשטיין, וחברי הוועדה יהיו פרופ’ אברהם דיסקין ופרופ’ רינת קיטאי-סנג’רו. דו”ח הוועדה יוגש לשר המשפטים בתוך ארבעה חודשים. השר רשאי להאריך מועד זה לבקשת הוועדה.

בשלב הראשון סמכות הוועדה תהא מוגבלת כך שתוכל לקבוע ממצאים ומסקנות בלבד, כאשר לאחר מכן רק הממשלה הבאה תוכל להטיל על הוועדה את מלאכת קביעת ההמלצות, וזאת על מנת שלא לכבול את ידיה של הממשלה הבאה בכל הנוגע לנושאים שבבדיקת הוועדה.

שר המשפטים אמיר אוחנה: “הקמת הוועדה היא צעד חשוב לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט, משימה קריטית מעין כמותה עליה דיברתי רבות מיום כניסתי לתפקיד.

בסמוך לאחר אירוע מותו של סלומון טקה ז”ל, הוצפה בציבור – ובפרט בקרב ציבור יוצאי אתיופיה – בעיה שהכרתי מקרוב מעיסוקי כעורך דין: בעיה קשה שהיא ארוכת שנים וחוצת מגזרים של חוסר אמון ציבורי במח”ש.

תחושות הכאב האמיתי והאותנטי שחשו רבים מיוצאי אתיופיה הגיעו גם לאוזני, הן בישיבת ועדת השרים למאבק בגזענות בראשות רה”מ, הן בישיבות שקיימתי בלשכתי והן כפי שעלו באמצעי התקשורת השונים.

רבות מהטענות הופנו אז נגד המחלקה לחקירות שוטרים, שיותר מדי מקרים המגיעים לשם לא זוכים – כך נטען – לטיפול ההולם והראוי. בחנתי את האפשרויות השונות, והודעתי עוד ביולי 2019 על כוונתי להקים את הוועדה.

אלא שאז עלתה טענה מהגורמים המשפטיים הבכירים לפיה בתקופת הבחירות יש בעייתיות בהקמת ועדת בדיקה שכזו, שהיא אירוע נדיר בתולדות המדינה.

בנוסף, חשבתי שלא יהיה נכון שהקמת הוועדה תתפרש בטעות כניסיון להשפיע על ההחלטות בעניין סלומון טקה ז”ל.

על כן נמנעתי מלהביא אז את הוועדה לאישור הממשלה. בשיחות רבות שהיו לי עם יוצאי אתיופיה, ראשי ארגונים ואחרים, הודעתי כי הכוונה על הקמת ועדת הבדיקה עודנה שרירה וקיימת. כך גם בשיחות שהיו לי עם חה”כ גדי יברקן, לפני ואחרי שחזר לתנועת הליכוד.

משהבחירות לא הביאו, למרבה הצער, להקמת ממשלה ולאחר שנסתיימה החקירה במקרה סלמון טקה, הסתיים השימוע והתקבלה החלטה – החלטתי כעת להקים את הוועדה – ולהביאה לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה.

העולם שבחוץ איננו קופא על שמריו רק משום שיש עוד בחירות, והציבור זכאי למענה. כדי לא לכבול את ידיה של הממשלה הבאה – תהא אשר תהא – אני קובע כי ממצאי ומסקנות הוועדה תוגשנה לממשלה רק בעוד 4 חודשים, ורק במידה שהממשלה תבקש מהוועדה לקבל המלצות – הוועדה תגיש גם את המלצותיה.

בישיבתה הבאה של הממשלה אביא לאישורה את הקמת ועדת הבדיקה, בראשה יעמוד השופט בדימוס הרן פיינשטיין, ויהיו בה חברים הפרופ’ רינת קיטאי-סנג’רו והפרופ’ אבי דיסקין.

הציבור זכאי לגופי אכיפה טובים ויעילים, הוגנים ושקופים – הנכונים גם לעמוד בפני ביקורת. אדגיש כי אין בצעד זה כדי לקבוע כי כל הטענות המושמעות הינן בבחינת ראה וקדש – אך לא ניתן יהיה לאתר ולטפל בסוגיות הנדרשות ללא בדיקת עומק.

בעיית האמון במח”ש זקוקה לבדיקה יסודית שרק ועדת בדיקה ממשלתית חיצונית, עצמאית ובלתי תלויה, תוכל להביא לידי ריפוי בקרב אוכלוסיות רבות בחברה הישראלית ותוביל לחיזוק אמון הציבור במערכת.״

רקע: השר אוחנה הכריז פומבית על כוונתו להקים ועדת בדיקה בנושא מח”ש עוד בחודש יולי 2019, כחודש לאחר כניסתו לתפקיד, וזאת לאור המקרה הטראגי בו נהרג סלומון טקה ז”ל שהציפה מחדש את סוגיית חוסר האמון במחלקה מכיוונם של ציבורים שונים.

עדות לכך ניתן למצוא בדו”ח המבקר משנת 2017 אשר קבע כי הטיפול בעבירות שוטרים סובל מבעיה יסודית – רוב התלונות והמידע המתקבלים אינם נבחנים בכל המישורים הרלוונטיים ובדגש על המישור הפיקודי.

בסיכום דו”ח המבקר נקבע כי “רוב התיקים במח”ש נסגרים בשלבי הטיפול המקדמיים, ורק במיעוטם מחליטה מח”ש לחקור שוטרים באזהרה ולהעמיד שוטרים לדין פלילי או משמעתי. אלפי תיקים שנפתחו עקב טענות בדבר התנהגות פסולה של שוטרים, בדרגות חומרה שונות, אינם מקבלים טיפול משמעתי ואף לא טיפול מערכתי-ארגוני, הכולל בין היתר הפקת לקחים מבצעיים ואחרים”.

זאת ועוד, בדו”ח הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה שפורסם ביולי 2016, תואר חוסר האמון במח”ש מצד אוכלוסיות שונות, ובפרט מצד יוצאי אתיופיה. בדו”ח הובאו טענות כלפי מח”ש לפיהן, רוב התיקים המובאים לידיעת המחלקה אינם נחקרים כיאות ונסגרים בשלבים ראשוניים ללא חקירה מעמיקה או ללא חקירה כלל. מהטענות שנשמעו בפני הצוות מסתמן כי מח”ש נתפסת על ידי יוצאי אתיופיה כגוף אשר נותן גיבוי להתנהגות לא ראויה ואף פלילית של שוטרים.

תגובות

כתיבת תגובה

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן