שני החולים החרדים בקורונה שהבריאו שבו להתנדב במד”א

אחרי שהחלימו מנגיף הקורונה: האב והבן החרדים חזרו להתנדב במד"א. "אחרי שחליתי בעצמי, החלמתי, ובדרך גם פגשתי חולים רבים נוספים בבית החולים, ההסתכלות שלי שונה לגמרי".

גלט האב באמבולנס. צילום: דוברות מד"א

הכל התחיל לפני פחות מחודש. יואל גלט (45) מענב, חובש בכיר במד”א, החל להרגיש לא טוב. הוא לא חזר מחו”ל, לא נפגש עם חולה מאומת, בארץ היו פחות מ-30 חולים, ויואל לא חשב לרגע על אפשרות שנדבק בנגיף הקורונה. לאחר בדיקה במרפאה מקומית, הפנו אותו לבית החולים בילינסון, שם הוא אובחן כחולה בנגיף, חולה מספר 29. הוא הועבר לבית חולים השרון, ואושפז שם למשך כמעט שבועיים, עד שמצבו השתפר והוא החלים לגמרי.

עוד בתחילת אשפוזו של יואל, אשתו ושניים מילדיו נבדקו ונמצאו גם הם כחולים בנגיף, לאחר שככל הנראה נדבקו ממנו, ואושפזו גם הם בבית חולים השרון, לצד אב המשפחה. אחד מבניו של יואל, מנחם (20), חולה מספר 48, עובד גם הוא במגן דוד אדום, כחובש במוקד 101. היום, אחרי שגם הוא השתחרר והכל כבר מאחוריהם, עלו השניים שוב על המדים הלבנים שכל כך חיכו ללבוש שוב, והצטרפו לחבריהם במד”א ולמאבק הלאומי בקורונה, הנגיף שהם כבר חוו על בשרם.

“בימים הראשונים הרגשתי מאוד לא טוב, ובהמשך מצבי השתפר”, סיפר יואל, “השהות בבית החולים הייתה לא קלה, אבל הצוות הרפואי היה נהדר ולפחות היינו כולנו ביחד. אמנם סייענו לחולים סביבנו, כשהם חשו ברע, אבל היה מאוד קשה לדעת שצוותי מד”א עובדים מסביב לשעון במאבק בנגיף, והידיים שלנו כבולות לגמרי. אני לא זוכר אי פעם שכל כך רציתי לחזור לעבודה”.

“חיכיתי מהרגע הראשון להשתחרר כבר מהאשפוז ולחזור למוקד של מד”א”, אמר מנחם, “תמיד אהבתי את העבודה שלי, אבל לא חשבתי אף פעם שעד כדי כך אתגעגע אליה. היום, אחרי שחליתי בעצמי, החלמתי, ובדרך גם פגשתי חולים רבים נוספים בבית החולים, ההסתכלות שלי שונה לגמרי. כשאני מסייע לחולי קורונה או שולח דוגמים לבתיהם של מבודדים, אני יודע מה עובר עליהם ומה מצפה להם”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב