כ”ק האדמו”ר מצאנז שליט”א ערך אמש טיש יארצייט למרן בעל דברי חיים מצאנז זצוקל”ה, שאתמול חל יום היארצייט שלו.
את הטיש ערך בביתו, ונכחו בו מיעוט של אנשים בשל ההוראות והמגבלות הנובעות מהמלחמה בנגיף הקורונה. דבריו הועברו בשידור חי לכל בית בצאנז באמצעות קו המידע.
בפתח דבריו התייחס לפטירתו אמו הרבנית ואמר: “אבל יחיד עשי לך” – בפטירתה של אימי מורתי הכ”מ, אמנם אסור להספיד בחודש ניסן. והמשיך על פטירתם של אנשים מאנ”ש. “לדאבוננו נלקחו מאתנו בימים הללו כמה חשובים מאנ”ש, צעירים גם זקנים שהצטרפו למאות שכלל ישראל איבדו בתקופה מרה זו. רובם ככולם הם אנשים מורמים מעם, מרביצי תורה ומפיצי יהדות, עסקני ציבור חשובים, בעלי חסד ומעשים טובים. כל כך הרבה משפחות החלו לשבת שבעה אחר יום טוב. הלב דואב, איך אפשר לדבר”.
אמנם אחזור על דברים שאמר כ”ק אבי זי”ע בכמה הזדמנויות שונות: “הנה כלל ישראל נמצאים במצב של צר ומצוק, הצרות הולכות ומתגברות, גם ברוחניות וגם בגשמיות, גם בכלל וגם בפרט, ‘אין לך יום שאין קללתה מרובה משל חברתה’, – מצב של הסתר ואפילה. דווקא שומרי התורה והמצוות סובלים ביותר, והם נרדפים וניתנים ללעג ולקלס, ‘וכל המקודש מחבירו חרב (יותר) מחבירו’.
ההסתר פנים גדול, השאלות מתעצמות, ואנחנו לא מבינים חשבונות שמים ואין לנו שום הסבר מניח את הדעת לכך. אמנם בשעה זו מוטל עלינו לדעת, כי ככל שהחושך גדול יותר, וככל שהמצב הולך ומחמיר, הרי זה סימן מובהק שאנחנו עומדים לקראת הגאולה השלימה.
בשעה ששואלים אותנו על מה עשה ה’ ככה – ואנו, אין לנו תשובות לשאלות הללו, כי גם אנחנו שואלים זאת את עצמנו, ולא יודעים להסביר – זה הוא הזמן שאנו עומדים לקראת גאולה.
הכלל הוא, כי הגאולה השלימה תהיה דומה לגאולת ישראל מארץ מצרים, – “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”. האר”י הקדוש מפרש את הפסוק “ולא יכלו להתמהמה” כי אם כלל ישראל היו נשארים עוד זמן קט במצרים עלולים היו ליפול לנ’ שערי טומאה ולא הייתה להם תקומה ח”ו, ולכן גם הגאולה העתידה תבוא דווקא במצב שכבר נראה שאין לנו תקווה ואחרית. היו זמנים אשר צוק העיתים גרמו לכלל ישראל לשוב בתשובה שלימה, כמו בזמן הנביאים ובזמן מרדכי ואסתר ועוד.
אמנם בימינו בעומק הגלות אנחנו לא זוכים לחזור בתשובה מתוך הצרות. כמו שאמר אבי זי”ע, חיפשתי ולא מצאתי בכל מחנה אושוויץ אפילו אחד שחזר בתשובה…
ורגיל היה כ”ק אבי לומר בשם הרה”ק מרוז’ין זי”ע, שלפני ביאת המשיח יהיו מצבים שאף אחד לא יוכל לתת הסבר אמיתי, למה יש כל כך הרבה צרות ומה המשמעות לכל הסבל הזה, אבל דווקא מצב זה, יהיה סימן לכך שאנו קרובים מתמיד לגאולה השלימה.
כל התכלית של הגאולה היא שנזכה לגילוי השכינה, כמו שכתוב “ונגלה כבוד ה’ וראו כל בשר יחדיו כי פי ה’ דיבר”. חז”ל אומרים ‘מאן דאכיל לאו מדיליה בהית לאסתכולי באפיה’ (מי שאוכל לא משלו, מתבייש להסתכל בפני מי שנותן לו). ומי יכול לומר שהוא ראוי ע”י מעשיו להסתכל בפני ה’ (וראו כל בשר) והרי זה שכר של בושה.
אמנם ע”י שעם ישראל מתחזקים באמונה שלימה – ולמרות כל הצרות וכל השאלות הם מתחזקים באמונה בהקב”ה וממשיכים לשמור תורה ומצוות – הם יזכו להיות ראויים לשכר זה, לראות את גילוי השכינה שתהיה בביאת המשיח.
הכח הזה – לעמוד מול כל הניסיונות למרות כל הקשיים – הוא בזכות הצדיקים שהיו במשך הדורות, הם פעלו שאנחנו נזכה לעמוד חזקים במצבים קשים הללו. ובוודאי שזכות בעל ההילולא רבינו הקדוש מרן הדברי חיים זי”ע עומדת לנו, שלא נימשך אחרי הרהורי מינות ואפיקורסות, ושנוכל להאמין הקב”ה באמונה שלימה. איני אומר מוסר, אבל במצב כזה אנחנו צריכים לקבל על עצמנו קבלה טובה.
לפי המצב, נראה שצריך לקבל ע”ע להקפיד יותר על כבוד בית הכנסת. זרקו אותנו מבתי הכנסת, לא די שאין לנו קרבנות גם אין לנו עתה תפילה וקריאת התורה כראוי.
שכל אחד יקבל ע”ע שכאשר נזכה בקרוב לחזור לבתי הכנסת ניזהר יותר בכבוד בית ה’ הן בדיבור והן במעשה, ובזכות קבלה זו הקב”ה ירחם עלינו. מוסר השכל שניתן להפיק מהמצב הנוכחי הוא, שרוצים להראות לנו מן השמים את כוחו של כל יחיד ויחיד.
רואים במחלה הזו, כי איש אחד נגוע יכול להדביק מדינה שלימה. ‘ומידה טובה מרובה ממידת פורעניות’, אם איש אחד יכול להרוס ולהזיק לאלפים, בוודאי שאיש אחד שעושה פעולה טובה, של תפילה, תורה או חסד, יכול להשפיע ולהועיל לאלפי אלפים.
צריכים לדעת כי הדרך להועיל לכל העולם אינו דווקא ע”י שנושאים דרשות והרצאות שנשמעים למרחקים. אלא בשעה שיושב יהודי בביתו ומתגבר על הקשיים ועושה מעשי חסד, מתפלל או לומד תורה, הרי יש לכך השפעה מיידית לטובה על כל העולם.
כמו הנגיף – הוא אינו נראה לעין ויש לו השפעה על כל העולם – כך גם והרבה יותר, כל מעשה טוב שאדם עושה בינו לבין קונו יש לכך השפעה אדירה לטובה.
המצב דורש כעת שיכסו את הפה ואת האף בראש חוצות, ובוודאי שיש בכך סימן שיש להתחזק בשמירת הדיבור שלא להיכשל בלשון הרע ורכילות. כל האיסורים הללו נובעים מכך “שמכניסים את האף” אצל השני. אל תסתכל על החסרונות של השני, תסתכל על עצמך ותדאג לתקן את עצמך וככה כולם יתקנו את עצמם. את אחי אנכי מבקש, שיידעו שכל תפילה וכל פעולה טובה ובוודאי לימוד התורה עושה רושם ויש לכך משמעות עצומה.
אין לנו שום עצה בימים הללו רק להתחזק בלימוד תורה ובמעשים טובים. בזמן הקשה הזה, התורה שלומדים שווה אלפי מונים מלימוד בתקופה רגילה. בחור שלוקח על עצמו כעת עול תורה יגיע להישגים רוחניים שבתקופה רגילה ייקח לו חודשים ארוכים.
כידוע בתקופת אבי זי”ע לא היה בישיבה מושג של בין הזמנים. גם כעת מראים לנו משמים שבאמת אין הבדל. מי שבר דעת מנצל את הזמנים הללו כראוי כבר מעכשיו… אני מבקש מהבחורים גם הצעירים וגם המבוגרים, שיקבעו לעצמם סדרי לימוד רציניים, הן סדר עיון והן סדר בקיאות. – לנסות לתאם חברותות או שילמדו דרך הטלפון – שלא יהיה חלילה ביטול תורה וחורבן עולם – אם תעזבני יום יומיים אעזבך.
להתחזק בתפילה – מי שמתאפשר לו להתפלל עם מנין כפי ההוראות בוודאי טוב, אבל העיקר לכוון בתפילה – לבקש מהקב”ה שיאמר למלאך המשחית הרף ושנזכה בקרוב לביאת משיח צדקנו בב”א.
תגובות