1
1

בית הדין הרבני בתל אביב התיר מעוכבי חיתון

בפסק דין תקדימי החליט בית הדין הרבני בתל אביב לשחרר מכבלי ממזרות ראש משפחה ואב לילדים שבית הדין הרבני קבע לפני ארבעים שנה שהוא "אסור לבוא בקהל".

בית דין הרבנים בתל אביב. צילום: לדעת

בפסק דין תקדימי החליט בית הדין הרבני בתל אביב לשחרר מכבלי ממזרות ראש משפחה ואב לילדים שבית הדין הרבני קבע לפני ארבעים שנה שהוא “אסור לבוא בקהל”. פסק הדין  של אב בית הדין הרב אבירן יצחק הלוי משתרע על פני מאות עמודים ומחוזק בשמונה קבצי נימוקים של חברי בית הדין הרבני ודיינים נוספים.

סיפור המעשה: לפני ארבעים שנה הגיעו בני זוג מדרום הארץ לבית הדין הרבני ובקשו להתגרש במהירות, בשעה שהאישה הייתה בהריון מתקדם,  מבלי להרחיב בפרטי המקרה ההוא, באותם ימים בית הדין הרבני ברחובות סידר מיד גט פיטורין לבני הזוג וקבע כי הבן שיוולד הינו ממזר ואסור לבוא בקהל, ויש לרשום אותו ברשימת מעוכבי החיתון.

כעבור ארבעים שנה הגיע הבן לבית הדין הרבני בתל אביב יחד עם אימו  וביקש להתיר אותו מכבלי הממזרות, ולמחוק אותו מרשימת פסולי החיתון. האישה אמרה כי ספרה לבית הדין שהילד לא שייך לבעלה גאז מכיוון שרצתה להתגרש והתנאי היה מצידו של הבעל שהיא תצהיר שהילד אינו שלו, על מנת שלא יהיה חייב במזונות.

מעבר לכך, טענו עוד בפני בית הדין כי בחתונתם לפני עשרות שנים, אחד העדים בחתונה היה חילוני גמור, ומשכך יש לפסול את הנישואים הראשונים וממילא לבטל את הממזרות. האישה שהתייצבה בבית הדין הביאה עימה בדיקת פוליגרף שאישרה כי היא דוברת אמת.

בית הדין לא הסתפק בבדיקה זו, שמא היא מגמתית, ושלח הן את האישה והן את הבעל המקורי לבדיקת פוליגרף מטעם בית הדין ושניהם נמצאו דוברי אמת, ומכך עלה כי סיפורה של האישה הינו נכון.

בשלב זה תחקרו הדיינים לעומק את האישה ואת בעלה, ובמקביל ערכו תחקיר ייסודי אודות הנישואין הראשונים. מסתבר, כי בכתובה נפלו פגמים רבים: מסדר הקידושין לא היה מוסמך; היו טעויות בפרטי הכתובה; התאריך בערב פסח לא נראה סביר; וגם העדים לא שמרו תורה ומצוות.

אב בית הדין הרב אבירן יצחק הלוי והדיינים הרב אפרים כהן, הרב יאיר בן-מנחם  והרב איתן זן בר כתבו כל אחד בנפרד פסק דין ייסודי, מנומק ומבוסס ובחנו את הנושא על היבטיו השונים על פי ההיסטוריה ההלכתית לדורותיה – החל מהרמב”ם והשולחן ערוך, וכלה בפוסקי דורנו כמו הרב יוסף שלום אלישיב, הרב ז’ולטי, הרב עובדיה יוסף, הרב שלום משאש, הרב משה פיינשטיין ואחרים. כדי לאשש ולבסס את פסק הדין, הם ביקשו גם מארבעה דיינים וראשי כוללים לדיינות לבחון את הנושא ולכתוב מאמר הלכתי משלהם. בין השאר הם פנו לראב”ד באר שבע הרב יהודה דרעי, שכתב גם הוא פסק דין מסכם המשתרע על עשרות עמודים.

המסקנה הכללית של הדיינים הייתה לקבל את דברי האישה ובעלה. הדיינים התרשמו כי “האישה שבפנינו היא אישה כשרה, צנועה והגונה, שנסיבות חייה לא היו קלים ופשוטים, והשתכנענו כי מה שאמרה האישה בשעתו, שהבן אינו מבעלה, אין בו כדי לקבוע ממזרות מאחר והתורה נתנה נאמנות לאישה רק כדי להכשיר את בנה ולא לפוסלו, ובנוסף  יש לצרף להיתר את טענת האב והאם שעד הקידושין היה פסול”.

בשורה התחתונה של פסק הדין כתבו הדיינים הרב אבירן יצחק הלוי, הרב אפרים כהן והרב יאיר בן-מנחם, והרב איתן זן בר כי “המבקש… מותר להינשא כדת משה וישראל ויש להסירו לאלתר מרשימת מעוכבי החיתון”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב