1
1

“פצצה מתקתקת”: הנגיף שעלול לפגוע בעשרות אלפי ישראלים

לא רק קורונה: בגופם של 70,000 ישראלים מקנן נגיף בעל פוטנציאל קטלני # הבשורה הטובה: הוא ניתן לאבחון מוקדם ולריפוי. הבשורה הרעה: רוב הנשאים אינם יודעים שהם כאלה # פרופ' אורן שבולת, יו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד, במאמר מיוחד לרגל חודש המודעות לנגיף הפיטיטיס סי.

מנע מגיפה

בגופם של כ-70,000 ישראלים מתקתקת פצצה. שמה של הפצצה הוא נגיף דלקת כבד מסוג C  (הפטיטיס סי), ובמשך שנים הפצצה עלולה לגרום לנזק בכבד עד התפתחות שחמת וסרטן. למרבה הצער מרבית הנשאים א-תסמיניים ולכן אינם יודעים כלל על קיומה של הפצצה בגופם, ולא ידעו עליה עד אותו יום בו יקרה פיצוץ (סיבוך) והם יקבלו הודעה מפחידה על גילוי מחלת כבד כרונית

נגיף הפטיטיס סי הוא מחולל זיהומים הגורם לתחלואה גלובלית קשה. כ-70 מיליון בני אדם בעולם הם נשאים לנגיף.

חולי שחמת על רקע הפטיטיס סי מפתחים סרטן כבד בקצב של כ-4% בשנה. לכן, לחולה שחמת במשך 10 שנים, יש סיכוי של כ-40% לפתח סרטן. במקביל לפגיעה בכבד נשאות לנגיף קשורה למחלות כליות, פרקים, עור ואף ללימפומה (ממאירות בלוטות לימפה).

החל מסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת קיים טיפול לנגיף, אולם בתחילת הדרך, הטיפול היה מסורבל וארוך, וכלל טיפול בזריקות וכדורים למשך שנה עם ריבוי תופעות לוואי. חולים רבים נאלצו להפסיק את הטיפול באמצע ולא הגיעו לריפוי. הסיכוי להכחדת הנגיף עמד על כ-50%.

ארגון הבריאות העולמי קבע מטרה להכחדת הנגיף בעולם עד שנת 2030. הארגון קבע מטרה להפחית ב-90% את ההדבקות החדשות בנגיף ולטפל ב-80% מהנשאים עד תאריך היעד.

לכאורה, המצב טוב, קיימת מחלה קשה  ולה טיפול יעיל ביותר, מי שיקבל את הטיפול יבריא. מה הבעיה אם כן? הבעיה היא מציאת החולים! מכיוון שהנשאים אינם תסמיניים ואינם יודעים על מחלתם, הם אינם פונים לרופא, אינם מאובחנים, אינם מקבלים טיפול והנגיף ממשיך להרוס את הכבד.

במצבים דומים שבהן יש מחלה “סמויה מהעין”, נהוג לבצע בדיקות סקר ע”מ לגלות את החולים. דוגמא טובה היא בדיקות סקר לסרטן המעי הגס, המבוססת על בדיקות דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה באוכלוסיות בסיכון.

עולה השאלה, מהי מחלה המתאימה לבדיקות סקר? אפידמיולוגים מגדירים 5 תנאים שעליהם להתקיים ע”מ שנוכל להגדיר התאמה לבדיקת סקר.

  1. על המחלה להיות בעלת חשיבות רפואית גדולה ולהיות גורם תחלואה משמעותי-אין ספק שנגיף הפטיטיס סי הוא אכן גורם כזה.
  2. צריכה להיות תקופת התפתחות ארוכה שבה המחלה עדיין לא גרמה לנזק-אחרת אין משמעות לאיתור מוקדם.
  3. צריכה להיות בדיקה אבחנתית קלה ופשוטה המאפשרת גילוי המחלה-בדיקת הסקר לנשאות לנגיף היא בדיקת נוגדנים, בדיקת דם פשוטה שעלותה 32 ₪.
  4. צריך להיות טיפול יעיל, אחרת אין תועלת בגילוי-קיים טיפול יעיל ביותר.
  5. עלות גילוי וטיפול בחולים צריך לעמוד בסטנדרטים מקובלים של עלות תועלת.

בהינתן הנתונים לעיל, מדובר במחלה העונה על כול הקריטריונים לבדיקת סקר מוצלחת. מתוך הבנה זו, הגדירה החברה הישראלית לחקר הכבד 4 קבוצות סיכון, בהן יש סיכוי גבוה למצוא את נגיף ההפטיטיס והמליצה לבצע בדיקת סקר בכולם.

מזה כ-4 שנים מתנהל ויכוח סוער בין רופאי הכבד ונציגי קופות החולים לגבי תכנית הסקר הלאומית להפטיטיס סי.

נקודה חשובה לא פחות היא, מי יבצע את בדיקות הסקר? אין  ספק, שמומחי הכבד המועטים הנמצאים בארץ, לא יצליחו להפעיל  תכנית סקר אפקטיבית ולכן חשיבות גדולה לגייס את עזרת רופאי המשפחה, הניצבים בחזית המפגש עם הקהילה ובעלי נגישות גבוהה ותקשורת ישירה עם המטופלים.

לצערנו, פעמים רבות אנו נתקלים בקוצר ראיה והתמקדות במטרות קצרות טווח. בעולם בו קדנציה במשרד הבריאות היא בת שנתיים-שלוש, קשה לשכנע את קובעי המדיניות להשקיע בתכנית שתסתיים ב-2030 (זמן רב אחרי סיום הקדנציה) ושפירותיה הם במניעת תחלואה עתידית.

יש לנצל את שעת הרצון של הפניית משאבים למערכת הבריאות ולהתניע את תכנית הסקר הלאומית ע”מ שנגיע לכול הנשאים ונרפא אותם, ושישראל תעמוד בהתחייבותה לאזרחיה בפני ארגון הבריאות העולמי למגר את נגיף ההפטיטיס סי.

הכותב הוא פרופ’ אורן שבולת, יו”ר החברה הישראלית לחקר הכבד. מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי תל-אביב ואוניברסיטת תל-אביב.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן