הגננת החרדית שלוה זלפריינד ע”ה, נפטרה לאחר שנדבקה בקורונה והיא בת 64. זלפריינד, הייתה גננת מזה שנים רבות בעיר פתח תקווה, והיא נפטרה בערב שבת.
לפני שבועיים כשהוברר לה שנדבקה בקורונה, היא כתבה להורי הילדים, כי היו מי שהפרו את הוראות הבידוד, למרות שידעו כי היא נמצאת בקבוצת סיכון.
בהודעה שכתבה לאחת האמהות בגן, היא סיפרה על שקיבלה הודעות מגורמים מוסמכים, ולפיהם נדבקה בעבודתה בגן הילדים. “ודאי ראית שכתבתי בעבר כי אני מבקשת לקחת אחריות, מאחר שאני בקבוצת סיכון. והנה אשר יגורתי… בא!”
בהמשך כתבה כי “ידוע בוודאות לרשויות על משפחות שהפרו בידוד או שלא מילאו אחר הנחיית העירייה לא לשלוח ילדים שיש בביתם בן משפחה בבידוד. על אנשים כמוני, באה להגן ההנחיה. לצערי, היו שהעדיפו לשלוח את הילד בגן מתוך הרגשת ה’סמוך’ הישראלי, תוך פגיעה אנושה בערך חשוב של ערבות הדדית ו’לא תעמוד על דם רעך’.
בהמשך לאותו משפט הוסיפה: “לי זה כבר לא משנה ממי נדבקתי ומי הפר בידוד. היו לי ניסים גלויים וזה שאני כותבת לך כרגע זה בכלל לא מובן מאליו. אבל אני פשוט מתחננת ומבקשת עבור הסבים והסבתות, השכנים והדודים המבוגרים שמקיפים אותנו ולא מגיע להם למות! גם אם יש להם מחלות רקע כאלה ואחרות. אני חלילה לא מאשימה אף אחד! שלא יובן כך מדבריי. יד ה’ סובבה את הנסיבות והיא זו אשר הוציאה אותי מהמצב הקשה בו הייתי”.
עוד היא כתבה: “נכון… בידוד לילד קטן היא חוויה לא נעימה, אבל היא עוברת תוך מקסימום שבועיים. אפשר למצוא המון סיבות ותירוצים למה אנחנו לא חייבים לשמור בידוד. ואפשר רגע אחד להיות שותפים להצלת חיים אמיתית. לחנך את ילדינו לערבות הדדית, לכבוד האחר ולשמירה על החיים. אובדן של אדם קרוב, או הידיעה כי מישהו חלה בגללך, קשה פי כמה וכמה מבידוד של שבועיים.
את דבריה היא סיימה במשפטים הבאים: “ייתכן שהדברים קשים לקריאה. אבל נכתבים בדם ליבי ובתפילה שאזכה בקרוב לצאת ממסע הייסורים שקיבלתי באהבה מאיתו יתברך. מאחלת בריאות איתנה לכולם ורק בשורות טובות. אני ב”ה מתאוששת והשלב הקשה ביותר של המחלה, כבר מאחוריי. ואם יהיה מישהו אחד שיקרא את הדברים ויבין את ההשלכות של חובת הבידוד. והיה זה שכרי”.
כאמור, ביום שישי הכריעה המחלה את גופה והיא נפטרה בבית החולים.
תגובות