האם כל טעות בטיפול היא רשלנות רפואית?

לא אחת קורה כי אדם עובר טיפול רפואי ובמהלכו נעשתה טעות במהלך הטיפול. ייתכן שזו אף גרמה לנזק למטופל. האם כל טעות בטיפול היא עילה לתביעת רשלנות רפואית? התשובה היא בשלילה ותוטל אחריות על הגורם המטפל רק כאשר יוכח כי הטעות הנה חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר וכי רופא סביר היה פועל אחרת ומונע את הנזק שנגרם למטופל.

למידע נוסף על רשלנות רפואית בניתוח לחצו כאן

התנאים לרשלנות רפואית

מטופל המבקש להוכיח כי קיבל טיפול רפואי רשלני, יידרש להראות את קיומם של ארבעת התנאים הבאים:

1. חובת זהירות של המטפל: כאשר אין לאדם חובת זהירות כלפי אחר, הרי שהוא אינו יכול להתרשל כלפיו. ביחסי רופא ומטופל, יש למטפל תמיד חובת זהירות מובנית כלפי המטופל, במסגרתה עליו לנהוג בשיקול דעת ולהשתמש במיומנויות שלו כדי לקבל החלטות רפואיות נכונות עבור המטופל.
2. חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר: לאחר שביסס המטופל את קיומה של חובת הזהירות של המטפל כלפיו, עליו להראות כיצד הופרה. כלומר, כי הטיפול שניתן לו חרג מסטנדרט הטיפול המקובל וכי כל רופא סביר אחר, היה נוהג באופן שונה באותן נסיבות.
3. נזק גופני ממשי: על פי תנאי זה יש להוכיח כי הטיפול שחרג מחובת הזהירות, גרם למטופל לנזק פיזי ממשי. הנזק אינו חייב להיות לצמיתות בהכרח, אך אם הוא קל ובר חלוף, אין טעם בהגשת התביעה לבית המשפט.
4. קשר סיבתי: על המטופל להוכיח את הקשר שבין הטיפול לבין הנזק שנגרם לו. כלומר, כי לולא התנהגותו של הרופא, הנזק לא היה מתרחש ואין לו מקור אחר מלבד רשלנות המטפל.

האם כל טעות היא רשלנות?

כפי שציינו בפתח הדברים, התשובה לשאלה זו היא בשלילה. רופאים הם בני אדם והם יכולים אפוא לטעות כמו כל בעל מקצוע אחר, לרבות במקרים של רשלנות רפואית באבחון סרטן.

אולם, מטבע הדברים, כל טעות שלהם נבחנת באור הזרקורים משום שהם מופקדים על בריאותנו. על מנת שטיפול רפואי יוכר כרשלני, אין די בכך כי הרופא המטפל ביצע טעות בשיקול הדעת. גם העובדה כי המטופל אינו שבע רצון מן הטיפול הרפואי, אין בה כשלעצמה כדי להוות רשלנות רפואית. יש להראות כי הרופא חרג מסטנדרט הטיפול הסביר ולא נהג כפי שרופא סביר אחר היה נוהג באותן הנסיבות. כלומר, כי הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מאותו טיפול היה נמנע אם לא היה מבוצע על ידי אותו רופא ספציפי.

קבלת פיצוי כספי

ראינו אפוא כי לא כל טעות של רופא, משמעותה רשלנות רפואית. על המטופל התובע יהיה להוכיח את כל רכיבי העוולה וזהו נטל לא פשוט כלל וכלל. אם עמד התובע בחובת ההוכחה המוטלת עליו ושכנע את בית המשפט כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית, יפנה זה לקביעת סכום הפיצוי שיפסוק לטובתו.

גובה הסכום תלוי בפרמטרים שונים ובנסיבות המקרה. בין היתר, ישקול בית המשפט מהו היקפו וחומרתו של הנזק שנגרם למטופל. כן, יבחן מהן ההוצאות שנאלץ וייאלץ להוציא בעקבות הטיפול הרשלני. אלו יכולים להיות הרבה מעבר לעלויות של טיפול רפואי ולכלול גם הפסדי השתכרות, פיצוי בשל אובדן כושר עבודה ועוד. הפיצוי שייפסק לתובע בתביעת רשלנות רפואית יהיה ראשית כל בגין הנזקים הללו שפורטו לעיל, הם הנזקים הממונים. כמו כן, לעיתים יפסוק בית המשפט גם פיצוי כספי בשל רכיב עוגמת הנפש, אשר יכול להיות לא פחות משמעותי מן הנזק הפיזי. הצלחה בתביעת רשלנות רפואית תלויה במידה רבה בטיב הייצוג המשפטי ועל כן, יש להקפיד ולפנות לעורך דין המתמחה בענף הרשלנות הרפואית בכלל ובתחום הרפואי בו מוגשת התביעה בפרט.

מאמר זה נכתב על-ידי עורך דין אהוד פאי, העוסק בתחום תביעות ביטוח ורשלנות רפואית.

לשאול בנושא דוא”ל: office@felaw.co.il, טל. 077-6596951

מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.