1
1

הועדה לביקורת המדינה דנה בדו”ח המבקר על מערכת החינוך החרדית

הדו"ח, שהוגש ע"י מבקר המדינה לפני כחודשיים, הצביע על צורך בהגברת פיקוח ואכיפה למערכות החינוך החרדיות, הן בהיבט הלימודי והן בהיבט הנוגע לפגיעה בתנאי ההעסקתם של אלפי עובדי ועובדות הוראה.

צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן
ביקורת בונה

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח”כ עפר שלח, התכנסה בשבוע שעבר לדון במצב החינוך החרדי והפיקוח עליו, בעקבות דו”ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שעסק בנושא והצביע על  צורך בהגברת פיקוח ואכיפה למערכות החינוך החרדיות, ע”מ שישמרו על הכללים שקבע משרד החינוך ויספקו לתלמידים מיומנויות וידע שיאפשרו להם להתפרנס בעתיד באופן ההולם את כישוריהם.

שמעון עמר, מנהל אגף במשרד מבקר המדינה, הציג את הליקויים שעולים בדו”ח: מבחני המיצ”ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית), שמטרתם לספק מידע פדגוגי אובייקטיבי לצורך זיהוי בעיות וכשלים ולשיפור ההוראה בבתי הספר, מתקיימים רק בחלק קטן מבתי הספר החרדים ובאלו שהם מתקיימים הם מבוצעים במתכונת חלקית. כמו כן, משרד החינוך לא קבע יעדים במבחני המיצ”ב למגזר החרדי והיעדים שהוא קבע למגזר החרדי בנוגע לזכאות לבגרות הם נמוכים לעומת יעדי הזכאות הכלל-ארציים.

בנוסף, רוב מוסדות החינוך החרדיים אינם מדווחים למשרד החינוך על מצבת עו”ה שלהם, ולכן למשרד אין נתונים מלאים על עו”ה במגזר החרדי, דבר הפוגע ביכולות הניהול והפיקוח שלו. כן יש מחסור חמור במורים גברים חרדים למקצועות הליבה. במוסדות החינוך לבנים מלמדים גם מי שאין להם תעודת הוראה. מעט עו”ה חרדיים משתתפים בהשתלמויות שעורך משרד החינוך.

בנושא הפגיעה בשכר עובדי ועובדות ההוראה במערכת החינוך החרדי, המליץ המבקר כי “משרד החינוך יבחן, במסגרת ההתקשרויות עם משרדי רואי החשבון החיצוניים המבצעים את הבדיקות, גם הסדרה של פעולות בדיקה נוספות אשר יתבצעו מטעם רואי החשבון, ובהן פגישות אישיות מעת לעת עם עו”ה בבעלויות הנבדקות, כדי לעמוד מקרוב על הסוגיות העולות בנוגע לפגיעה לכאורה בזכויותיהם של עו”ה.

לדברי המבקר, “המאפיינים הייחודיים של החברה החרדית ובפרט של נשים חרדיות העוסקות בחינוך ונחשבות מפרנסות עיקריות במגזר שבו קיים עודף היצע של עו”ה, הם חסם העלול למנוע מהן מיצוי זכויותיהן, לרבות בדרך של פנייה לערכאה משפטית. אשר על כן סוגיית מיצוי זכויות עו”ה ראויה לבחינה מעמיקה מטעם משרד החינוך”.

יו”ר הוועדה אמר בפתח הדיון: “אנחנו בנקודה שבה אי אפשר להתייחס לציבור החרדי כסקטור. השאלה סביב השתלבות המגזר החרדי בחיים הישראלים בכל המובנים, מגיעה לנקודה קריטית: או שהשילוב יצליח, או שכל המבנה הקיים יקרוס על הציבור החרדי והכללי כאחד. יש פה אחריות על כל הצדדים”.

ח”כ יצחק פינדרוס אמר בדיון כי “מתנהל כאן דו שיח של חרשים. אם הממשלה ומערכת החינוך יעשו דברים מעל הראש של המגזר, זה נועד לכישלון. ככה היה עד היום כשניסו להכניס את מבחני מיצ”ב בלא כל תיאום וזה הפך לשם מוקצה שכל אחד מתרחק מכך. 70 שנה מנסים כאן לכפות על החברה החרדית וזה לא צולח. מציגים כאן נתונים כביכול מרשימים על המלכתי חרדי, אך בפועל זה כישלון – הממ”ח מחזיק 50 בתי ספר על 700 ילדים. כל מוסד חרדי הוא פי שלושה מכמות התלמידים שיש בבממ”ח. אי אפשר לעשות דברים מנוגדים לציבור ובכוח. ההוכחה שלא מעוניינים ומחפשים לכפות נמצאת במכון לב בירושלים – שם הקימו מוסד אקדמי, אך כדאי להתאימו לאוכלוסייה החרדית, נפתח שם בית מדרש ובו לומדים לימודי תורה, בא המל”ג וסגר את זה. אתם כבר מבינים איך אפשר לדבר ככה?”

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן