פרופ’ רוני גמזו התייחס למערך קטיעת שרשראות ההדבקה: “אנחנו עושים יותר קטיעות אבל כשיש התפרצות כזו באוכלוסיות שונות אי אפשר לקבל את מלוא האפקטיביות אם כי כמות הקטיעות עלתה. ברגע שיש 2000 נדבקים ביום ואני משתלט על 800 וקוטע, זה עוזר לנו להקטין את מקדם ההדבקה מתחת ל-1. פקע”ר נמצא היום במעל 60 רשויות מקומיות ויש חבירה בין רשויות חזקות שעושות את הדברים בעצמן. עד ראש השנה כל המערכות מתחברות למערכת ניהול שיחות אחת מפוקחת עם מדדי איכות מלאים של כל מערכי החקירות בישראל. משפרים את מערכי המחשוב, כולל של צה”ל והמערכת תושלם עד 1.11 עם מאות עד אלף פלוס קטיעות של שרשראות הדבקה”.
פרופ’ גמזו הוסיף: “כשאתה הולך להיבדק ולא מחכה או מחביא ברגע שיש סימפטום בדיקה אז שיעור הבדיקות יהיה 5% ולא 25%. כשמתעכבים והולכים רק כשיש סימפטומים מגיעים ל-25%. זה מה שקורה בישראל. אין שיעורים כאלו בעולם. בארץ יש תופעה ש”יש לי קצת סימפטום ואם אבדק חלילה אהיה חיובי ואני צעיר” ואנשים חוששים על פרנסה ומשפחה. זו תופעה שאנחנו רואים גם בחקירות שאנשים עם סימפטומים מושכים ימים וזו תופעה שאנחנו רוצים למנוע אותה. חוששים גם להיבדק כדי לא לצבוע את היישוב. גם אם מסכת הבדיקות תיצור אחוז גבוה יותר עדיין התוצאה תהיה יותר ירוקה ביישוב”.
יו”ר הוועדה ח”כ יעקב אשר (יהדות התורה): “הרמזור אינו כלי זיהוי בלבד לצורך סגרים אלא תכנית שלמה המדברת על אלו הגבלות יוטלו על הפעילות ועל חיי התושבים. התכניות שמכין משרד הבריאות והפרויקטורים נועדו למנוע שצהוב יהפוך לכתום ולאדום. זה לא כלי להורדת שאלטרים. היה צריך ללכת למשהו נקודתי באותן רשויות בהן יש בעיות. הוועדה עבדה חודשיים וחצי יום ולילה על הארכת התקש”חים וחקיקת קורונה. נקטנו צעדים קשים וקנסות. ההחלטה שמסתמנת כרגע בעניין הסגרים לא נראית נכונה ונדון בכך כשזה יגיע אלינו”.
תגובות