עם כלות השבעה עצרת הספד לרב יצחק אלחנן פדידה זצ”ל

עם כלות השבעה לרב יצחק אלחנן פדידה זצ"ל התקיימה עצרת מספד והתעוררות בחצר בית המשפחה בקרית מלאכי, שם נשאו רבנים חשובים דברי התעוררות על האבידה הגדולה.

עם כלות השבעה לרב יצחק אלחנן פדידה זצ”ל מגיד מישרים ומגדולי הדרשנים והמשפיעים שהטביע את חותמו על תנועת התשובה שנסתלק בפתאומיות והוא בן נ”ד שנים, התקיימה עצרת מספד והתעוררות בחצר בית המשפחה בקרית מלאכי, שם נשאו רבנים חשובים דברי התעוררות על האבידה הגדולה.

הרבנים ציינו כי המנוח גדל בבית הוריו שיחי’ שזהו בית של תורה ומוסר, אביו יבלחט”א ראש ישיבת ‘אור גאון’ הגאון הגדול רבי צבי פדידה שליט”א, מזקני ראשי הישיבות הספרדים, ובהיות בנו בכורו פעוט, עלה ארצה והתיישב בעיר בני ברק והיה מראשוני מייסדי ‘המתיבתות’ בעולם התורה.

לאחר נישואיו למד בכולל אברכים. זמן קצר לאחר מכן, הוא החל לעסוק בקירוב רחוקים, ועוד בהיותו בצרפת עודד את אחיו היהודים בעיקר מקרב הצעירים ובני הנוער לקבוע עיתים לתורה על מנת לשמור על זהותם היהודית. הוא עצמו היה מכתת את רגליו למסור שיעורי תורה ויהדות במדינת צרפת, והיה מקבץ יהודים במקום מגוריהם ומייסד עבורם שיעור יומי כאשר הוא טורח לסכם עם מגיד שיעור מוכר ובעל יכולת השפעה, למסור שיעור מידי יום.

מצעירותו הוא ניחן בכושר מיוחד של שכנוע, ובעל הסברה רהוטה בטוב טעם, ואת מתנת שמים זו הוא ניצל לקירוב רחוקים. הוא סבר כי אילו הצעירים היושבים בארצות נכר ועובדים במשך היום בחברת גויים לא יקבעו עיתים לתורה, ועלולים לאבד את זהותם היהודית. הייתה לו יכולת נדירה להבחין במצוקתו של כל יהודי, ומיהר להפעיל עליו את מלוא השפעתו.

גם כשהגיע לארץ המשיך בפעילות הקודש בעבודת קירוב הרחוקים שהייתה נשמת אפו. לפני כ-25 שנה התישב באשדוד, וייסד כולל ערב גדול והקים שיעור דף היומי בביהכ”נ שטיבלאך “קהל חסידים”. הוא התעקש לתת דגש על השתתפותם של עמלי כפיים בשיעור זה על מנת לצרוב בתעודתם את קביעות עיתים לתורה, והיה טורח מידי יום להתקשר לכל אחד באופן אישי ולזרז אותו במלאכתו בכדי שיגיע לבית המדרש עוד טרם פתיחת השיעור. וזאת מלבד הפעולות שהיה עושה במשך היום להפציר בדרכים שונות ביהודים  לקבוע עיתים לתורה מידי יום ביומו.

בכל הזדמנות שהייתה לו, הוא פעל לקרב עוד ועוד יהודים לאביהם שבשמים, וניצל את עצם הכרתו עם קהילת עולי צרפת ואת השפה הרהוטה, לפעול לקירוב גם במחוזות אלו.

גם כאשר עבר לאחרונה להתגורר בקרית מלאכי, הוא פעל לייסד שיעורי תורה ולקרב את הרחוקים, ובאחד מהשבתות כאשר נכנס לבית הכנסת בעיר לתפילת מנחה, הוא הבחין שהמתפללים יושבים על כסאותיהם לאחר התפילה במשך זמן רב תוך כך שהם נכשלים באיסור חמור של דיבור בבית הכנסת, עד לצאת השבת. בו במקום הוא ייסד ‘סעודה שלישית’, והיה מגיע בעצמו להשתתף בה ומוסר דברי תורה והתעוררות עד כדי כך שציבור גדול הגיע ממרחקים בכדי ליטול חלק בדרשתו המרכזית, והצביע בסיפוק על זיכוי הרבים והתעוררות שנבעה מתושיה ופעילות קודש שהייתה בו.

ראשי ארגוני הקירוב ששמעו על פועלו, גייסו אותו לשורותיהם והוא החל להרצות בכנסי התעוררות, שבתות גיבוש וימי עיון. חיש מהרה שמו התפרסם וקנה לו מקום של כבוד בקרב גדולי המשפיעים והמעוררים, והאולמות שבהם היה מוסר את  דרשותיו המופלאות שנבעו מעומק ליבו הטהור וריתקו את הקהל העצום שגמע בשקיקה את דברים המאלפים.

יזם שבתות סמינרים לקירוב רחוקים, ובמשך כל השבת היה מוסר שיעורי תורה ודברי אגדה המושכים את הלב שכל תקוותו להוציא יקר מזולל, עד כדי כך שפעמים רבות במוצאי השבת ניגשו אליו יהודים שהיו רחוקים מאמונה בסיסית בערכי היהדות, והודיעו לו על החלטתם לבצע מהפך חיובי בחייהם. הוא לא הסתפק בהצהרה זו, אלא הפציר בהם  להשאיר את פרטיהם והיה יוצר עימם  קשר על מנת לעקוב מקרוב אחר הליך החזרה בתשובה ולפרוס עליהם את חסותו.

כאשר היה יודע על יהודי ששרוי במצוקה, יצר איתו קשר מיוזמתו האישית, שאל לשלומו והציע את עזרתו ותמיכתו. עוד שעות בודדות לפני הסתלקותו  הפתאומית, העידו כי עזר למשפחה שביתם מאושפזת בבית חולים.

המנוח היה בעל חסד עצום, וכאשר הגיעו בפניו מקרים של אברכים הכורעים בפני נטל כלכלי, הוא הוציא מכיסו ונתן ממה שהיה ברשותו, ואף נטל הלוואות ממכרים על מנת לסייע לכל נצרך, תוך אמונה בבורא עולם כי ימלא את חסרונו ולא יכול לאטום אוזניו אל מול שוועת עניים ודלים.

לפני כשש שנים, חיבר הרב המנוח ספרים עמוקים בענייני פרשת השבוע ‘פרשה מעצימה’. פרקי מוסר והשקפה, הגות ומחשבה על דרך החיים בענייני הפרשה, תוך גילוי  בקיאות מופלאה בכל מכמני התורה. המעניין הוא, שבפרשת וילך, באותו ערב שבת שבו נתבקש לישיבה של מעלה, הוא כתב מעין ‘חבורה’ בענייני צוואות שמשאיר אדם לאחר צאתו מהאי עלמא.

דרכו הייתה תמיד  להודות לבורא עולם על כל החסד  שגומל עימנו בכל עת ובכל שעה חרף כל הקשיים הנראים לנו באורח חיינו, ואף חיבר ספר ‘מזמור לתודה’ שבו מדבר על חובת האדם להודות ולהכיר טובה בכל רגע לריבון העולמים.

ראינו במהלך ימי השבעה למרות המצב בו התחלואה עולה בהתפשטות הנגיף, עלו גדולי ישראל לנחם את המשפחה הדוויה ובראשם הראש”ל הגר”י יוסף הרה”ר לישראל, מחותני המשפחות ראש ישיבת ‘מאור התורה’ הגאון רבי אברהם סלים, האדמו”ר רבי פנחס אבוחצירא, האדמו”ר רבי רפאל אבוחצירא, רבנים ומשפיעים וראשי תנועת התשובה, שרים חברי כנסת ואישי ציבור  שעמדו על גדלותו, כישוריו, ועומק מפעליו שהקים ברבות השנים בעשר אצבעותיו ונקטף בחטף בשיא פריחתו.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן