שיטת האלקטורים ומהו המספר שצריך בשביל לנצח

שיטת האלקטורים שעל פיה נבחר נשיא ארה”ב, היא שיטה מוזרה, בודאי לישראל שהולכים לבחור ומסתכלים על התוצאה הסופית של מי שקיבל יותר קולות. בארה”ב זה שונה, אפילו שונה במאוד.

על פי השיטה האמריקאית כל אחת מהמדינות בוחרות את המועמד על פי שיטת האלקטורים.

מספר האלקטורים עומד על 538, כך שעל מנת לנצח את הבחירות יש צורך לפחות ב-270 צירים. מספר האלקטורים לא מחולק שווה בין כל המדינות של ארה”ב, אלא מחולק על פי גודל האוכלוסייה שבכל מדינה.

שיטת הבחירות היא, שהמנצח לוקח את כל הקופה, כך שמי שמקבל את מרבית הקולות במדינה מסויימת, מקבל את כל הצירים של אותה מדינה, והדבר לא מתחלק על פי ההצבעה בדומה לבחירות בארץ. כל המדינות עובדות בשיטה זו, למעט שתי מדינות והן: מיין ולנברסקה.

הדבר יכול לגרום לכך שמועמד אחד יקבל יותר קולות בכל המדינות יחדיו, ואולם לא ייבחר לנשיאות בשל היעדר מספיק אלקטורים (כך היה בבחירות קודמות בין טראמפ לקלינטון, אז קיבלה כשלושה מיליון קולות יותר מאשר טראמפ).

וושינגטון די. סי – בירת ארה”ב, אינה מיוצגת בקונגרס, שכן היא אינה מדינה, אולם היא מקבלת שלושה אלקטורים, בשל תיקון שנעשה לפני 50 שנה בחוק של ארה”ב.

אחת השאלות המעניינות שעולה בימים האחרונים, היא מה יקרה אם יהיה שוויון אלקטורים (269)  לשני המועמדים. מתברר כי החוקה מתייחסת גם לנושא, ונקבע כי ההכרעה תעבור לבית הנבחרים, כאשר נציגי כל מדינה חייבים להצביע כגוש אחד עבור מועמד אחד. אלא שגם כאן, הכוח ניתן לשלושת הצירים החזקים שנבחרו ושקיבלו את מרבית הקולות, והם שמכריעים עבור כלל האלקטורים ממדינתם. באם לא הצליחו להגיע לתוצאה בסיבוב הראשון, יעשו סיבוב הצבעה נוסף וכך חוזר חלילה עד אשר יצליחו להשיג רוב לנשיא.

זהותו של הנשיא נבחרת בצורה זהה, אולם זה קורה בסנאט. באם לא הצליחו להגיע לכדי הכרעה עד ה-20 בינואר, או אז קובעת החוקה כי יו”ר בית הנבחרים יהיה הנשיא בפועל עד להכרעה.