בהיותי עוסק בנושא, אני חייב לומר שזה אחד הנושאים הכי קשים וכואבים שאני מטפל בו.
בשנים האחרונות נושא איחוד המשפחות תפס תאוצה במדינתנו , ולא פעם מדינת ישראל מוצאת את עצמה מתחבטת בשאלה המוסרית האם לאפשר איחוד משפחות או להחליט בכובד ראש לגרש ולהפריד את המשפחות.
העניין המרכזי הוא הגירה. כלומר בני משפחה שהיגרו לארץ שבני משפחה אחרים נמצאים בה במטרה להתאחד איתם.
הנושא הזה מוכר וידוע במדינות רבות ברחבי העולם. בכל מדינה יש חוקים והגבלות שונות עם זאת כל מדינה שומרת לעצמה את זכות הגבלת ההגירה לארצה.
החוק לאיחוד משפחות בישראל מבוסס על חוק האזרחות והכניסה לישראל משנת 2003 בגלל פיגוע שבוצע ע”י מחבל שנשא תעודת זהות ישראלית.
החוק תוקן והוארך מספר פעמים, החוק קובע שלא יוענק לתושב אזרחות ולא רישיון לישיבה בישראל, אלא אם כן מתקיים אחד מהחרגות בחוק.
החוק עבר שינויים רבים מספר פעמים, הסיבה העיקרית לכך היו בגלל ריבוי פעולות טרור שביצעו מחבלים בעלי תעודת זהות כחולה. שכן אין הגבלת תנועה בשטחי מדינת ישראל לנושא תעודת זהות כחולה, ולכן הוחלט להגביל האפשרות אזרחות לפי חוק האזרחות, בדרך של איחוד משפחות.
החוק ממתמקד אך ורק בתושבי תושבי יהודה ושומרון, עזה, איראן, לבנון, סוריה ועיראק.
לאחרונה הוגשו ארבע עתירות כנגד חוק האזרחות מדובר בחוק לאיחוד משפחות של ערביי ישראל עם בני זוגם. זה נעשה מחשש לסיכון בטחון המדינה.
זאת הפעם השנייה שביהמ”ש בוחן את חוקתיות חוק האזרחות. העתירות הראשונות נדונו במסגרת בג”ץ גם שם הועלתה הטענה לפיה חוק האזרחות פוגע בזכות לחיי משפחה ובזכות לשוויון של אזרחי ישראל הערבים. בג”ץ דחה את הטענה על בסיס קול אחד.
שופטי בית המשפט העליון דנו בשאלה האם החוק הוא חוקתי אחרי שהוכנסו בו שינויים לפי פסק הדין הקודם, הוחלט ברוב של 6 מתוך 11 שופטים, לדחות את העתירות שהוגשו נגד חוק האזרחות האוסר על איחוד משפחות בין פלסטינים לערבים ישראלים.
יש לציין שחוק האזרחות מאפשר להגיש בקשות ל”שדרוג”, מאז תיקונו בשנת 2007 שתיבחנה באופן פרטני מטעמים הומניטאריים.
רב מקרי “איחוד משפחות במגזר הערבי” מסובכות ומכאן שעלולות להתעורר הרבה בעיות, וכשאין עזרה ממשרד הפנים מומלץ לפנות לעורך דין לאיחוד משפחות שיש לו ניסיון רב בתחום המסובך זה ומסוגל להתנהל מול הרשויות הרלוונטיות.
דוד אנג’ל משרד עורכי דין ונוטריון
תגובות