הראב”ד השתחרר מאשפוז והגיע למסור שיעור

לאחר שבתחילת זמן אלול היה זקן הפוסקים מרן הגר”מ שטרנבוך שליט”א מאושפז בבית החולים הדסה עין כרם, הגיע אמש (שלישי) למסור את ה’שיעור כללי’ הראשון לזמן אלול, כשבתחילת דבריו פתח ובירך “שהחיינו” .

בדבריו הנרגשים אף עודד את תלמידיו לכתוב חידושי תורה או סיכומי סוגיות, וביקש מהבחורים הוותיקים לסייע לבחורים החדשים, הציבור נקרא להמשיך ולהעתיר בתפילה למען המשך חיזוק בריאותו.

עם הגעתו להיכל הישיבה לפני פתיחת השיעור כללי בסוגיית ‘עדות שאי אתה יכול להזימה’ במסכת מכות, פתח זקן הפוסקים בברכת שהחיינו בלי שם ומלכות: “אני מברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה על מה שזיכני השי”ת לראות אתכם לאחר שלושים יום שלא ראינו זה את זה, ובמיוחד על מה שזיכני השי”ת לבוא למסור השיעור בהיכל הישיבה.

לאחר מכן עורר בדברי מוסר על חודש אלול וסיפר על אוירת חודש אלול מצעירותו: “בשנים עברו היה פחד נורא בחודש אלול, יהודים פשוטים פחדו בחודש אלול. אמי ע”ה סיפרה לי שבמינץ היה השמש מעורר את הציבור בכל בוקר בימי חודש אלול בניגון הקורא “שטייט אוף צו עבודת הבורא” – “קומו לעבודת הבורא”, ואנשים אכן באו השכם לבתי כנסיות ולמדו מוסר ותורה, והרגישו את האויר של חודש אלול ברחוב”.

בדבריו אף הוסיף וביקש מהבחורים הוותיקים בישיבה לקרב את החדשים: “באו הרבה בחורים חדשים לישיבה, והזמן גרמא לקיים מצווה מיוחדת – לקרב את הבחורים החדשים. זהו מצווה קלה שאינה כרוכה בקושי ועמל רב, ומאידך זהו מצווה רבתית שעל ידי זה בונה האדם נפשות.

כמו כן ביקש מהבחורים לכתוב חידושי תורה או לסכם בכתב את השיעורים הנאמרים בישיבה: “בישיבה אצלינו מעריכים ומעודדים מאוד את כתיבת השיעורים, כי על ידי כתיבת השיעור מוסיף כל אחד בהסברת הדברים, ועי”ז הוא נחשב כמחדש חידושי תורה, וכמו שכתבו הספרים ש’חידושי תורה’ אין הכוונה דווקא לומר “דבר החדש”, אלא לבאר ולהטעים הדברים ולפרשם,  וזוכה עי”ז לסגולות הנפלאות שנאמרו בזוה”ק על חידושי תורה.

“וכבר אמרנו פעם שכל שיעור נחשב רק כ”חצי שיעור”, ומשום שהשיעור מצד עצמו אין מעלתו שלימה כל זמן שאין הבחורים מסבירים הדברים היטב ומלבנים את הדברים, ורק על ידי מלאכת הבחורים נשלם מלאכת השיעור, וכל מי ששותף לליבון הדברים הרי הוא שותף בשיעור ונחשב כמחדש חידושי תורה על ידי שנוטל חלק בהסברת הדברים.

“ועל הכל יש לזכור שה”לחם” זהו הגמרא רש”י ותוס’, וחידושי תורה באו להוסיף לאחר ידיעת הגמרא, אבל צריך לשים דגש גדול על לימוד ושינון דפי גמרא רש”י ותוס’.

צילום: רפאל שוורץ