האם מתחילים לראות תמונת המתווה העתידי בלג’ בעומר במירון? בצהרים (רביעי) הופיע בפני חברי הוועדה לחקירת אסון מירון, יצחק מאיר ברים, נציג חסידות באיאן, וסיפר על ההדלקה לאורך השנים ועל המסורת לאורך השנים להדליק את ההדלקה בליל לג’ בעומר.
את דבריו פתח ברים במידע על רכישת ההדלקה עוד בימין של הסבא קדישא מרוז’ין – רבי ישראל מרוז’ין זצוקל”ה, שראה ברוח קדוש את גודל העניין וקנה את הזכות מיד ההקדש הספרדי. ברים סיפר כי לאורך השנים נהג האדמו”ר זצוקל”ה לשלוח ממקום מושבו בחו”ל, פיסת בד שיכניסו להדלקה, ואחריו נמשכה המסורת אצל שושלת רוז’ין.
“כשהאדמו”ר שליט”א התמנה לאדמו”ר בשנת תשמ”ה, הוא החל להדליק את ההדלקה. תחילה עם הרב מצפת כשעוד היה בחיים, ולאחר פטירתו האדמו”ר הדליק לבדו”.
ברים המשיך וסיפר על ההתעלות של הציבור והתחושות לפני ההדלקה ולאחריה. “יש התעלות של כל הציבור ששם, וכשהאדמו”ר מדליק את האבוקה על גג הציון פורצת שמחה”.
בדבריו סיפר על הבטיחות שהיא בנפשו של האדמו”ר. “כמו שאנחנו רואים ערך עליון וקדוש בהדלקה אז הקו מנחה זה גם נושא הבטיחות ושמירת ההנחיות. האדמו”ר תמיד על כך שישמרו על ההנחיות”. יו”ר הוועדה השופטת נאור שאלה לפשר עצירת ההדלקה באמצע בשנה האחרונה, וברים סיפר שהתבקש על ידי קצין אג”ב מחוז צפון, להפסיק את האירוע בשל עומס כללי שהיה בהר. הוא ציין כי האדמו”ר קיבל מיד החלטה ובתוך דקות כבר סיים לשהות בהר, כך שיצא כ-25 דקות לפני התכנון המקורי.
בשלב זה שאלה השופטת נאור כיצד הם רואים את לג’ בעומר הבא, וברים אמר כי הציבור מחכה ללג’ בעומר. “זה לא עוד אירוע, אולם אני מבהיר שאנחנו ניהיה צמודים לכל החלטה של יועץ ביטחון כמו שהיינו צמודים עד היום. העניין שיש לנו זה ההדלקה על הגג”. לצד דברים אלו העלה ברים הצעה בשם חסידות באיאן, להפריד את ההדלקה שעל גג הציון מאירוע ההילולא המתרחש בציון ובהר עצמו. “אם נבנה נכון את הגישה להדלקה, זה יכול להיות מועיל”, אמר תוך שהוא מצביע על תצלום האוויר לחברי הוועדה, כשהוא מסביר כיצד ניתן לעשות את ההפרדה. השופטת נאור העירה כי לא רק חסידי באיאן רוצים להשתתף בהדלקה, ועל כך השיב ברים, כי הדבר מקובל כפי שהיה גם בשנה שעברה בעת הקורונה, שמתוך 50 האנשים שהורשו להשתתף בהדלקה, היו רבים שאינם נמנים על חסידות באיאן.
חברי הוועדה ביקשו לרדת לרוזלוציה של מספרים ושאלו למספרם של החסידים המשתתפים בהדלקה וברים השיב כי מדובר בסדר גודל שבנע בין 8,000 ל-10,000 איש, מתוכם 1,000 בחורי החסידות. השופטת שבה והעירה כי צריך לחלק את הזמן שכן לא רק חסידות באיאן רוצה לבוא אל ההר.
בדבריו הוא כן העלה את נקודת הבלגאן שהיה שורר בהר לאורך השנים. “המערך כולו נתקל בקשיים. כשרציתי להכניס משאית של הגברה, או אוטובוס של אבטחה, זה הצריך תיאומים של אין ספור אנשים. יש משהו בסגירות המעגלים שלא עובד. ברור לי שכאשר יש אירוע בהר הרצל זה לא קורה. אני לפעמים עומד ליד שוקת שבורה. ואני אומר, אם אנחנו אחראים – ואיננו בורחים מהאחריות, אז בוא ניהיה שותפים מההתחלה על התוכנית.
בסיום עדותו ביקשה השופטת נאור להודות לו ולחסידות על הגישה שמשתפת פעולה שמבינה את נושא ‘ושמרתם לנפשותיכם’.
תגובות