איך מייצרים כסף ורווחים. הרבה כסף ורווחים?

מה זה סחר בינלאומי, איך אפשר להרוויח מכך כסף - והרבה כסף. מה כדאי לייבא, ואיך עושים זאת. בדיוק בשביל זה הכתבה הזו.

אוניית מכולות.
תמונת אילוסטרציה. צילום: לדעת

בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז פריחת המסחר המקוון הולך ונכנס יותר ויותר לשיח, גם לזה של האדם הפרטי – ולא רק המוסדי – המושג של ‘סחר בינלאומי’. בכדי להבין טוב יותר מה זה הדבר הזה ואלו דברים כמעט כל אחד מאתנו יכול להרוויח מכך, פנינו לזלמן זיגמן, מנכ”ל חברת 2121 סחר בינלאומי, שפועלת כבר עשור בענף הזה שהתפתח בשנים האחרונות בצעדי ענק.

שלום זלמן, וברכות לרגל ציון של עשור בענף הסחר. לפני שנכנס יותר לפרטים, מה זה בכלל סחר בינלאומי?
“סחר בינלאומי, כשמו כן הוא, מסחר – בדרך כלל – של טובין, וברובו המכריע בכמויות סיטונאיות – בין מוכר וקונה כאשר כל אחד מהם מצוי במדינה אחרת, זאת אומרת שהספק במדינה אחת והלקוח במדינה אחרת. כמובן יש מסחר בשירותים ומוצרים לא מוחשיים כמו תוכנות וכדומה, ובכמויות זעירות. אבל רוב רובו המכריע של המסחר מצוי במוצרים מוחשיים ובכמויות סיטונאיות”.

מי צריך את זה?
“כולנו למעשה. אם תתבונן היטב סביבך, תגלה שכמעט ואין מוצר אחד שאין בו נגיעה של ייצור ומסחר ממדינה אחרת. המחשב או הנייד שאתה משתמש בו ברגע זה, קרוב לוודאי שהוא מגיע מסין. החולצה שאתה לובש מגיעה מן הסתם מבלגנדש או מטורקיה, הקפה שמנוח לך ליד המחשב מקורו עשוי להיות מיערות ברזיל או אפריקה, והעוגייה שליד נאפית בהולנד. נכון, את כל המכלול הזה סביר להניח שרכשת בארץ – אבל לארץ זה הגיע מאיפשהו, ובעצם, הנעל שאתה נועל עכשיו עברה הרבה הרבה הרפתקאות לפני שהגיעה לרגליך. כך שכולנו נהנים מהדבר הזה שנקרא סחר בינלאומי, גם אם אנחנו לא בדיוק מודעים למה שקורה מאחרי הקלעים של המסחר”.

את המסחר בין ארצות אנחנו מכירים כבר מזמנים עברו. די אם נזכיר את שיירות הסוחרים בימי האבות ואחיי יוסף שעברו ממדינה למדינה וסחרו בטובין שונים. זאת ועוד, מהשנים האחרונות בהם נכנס המסחר המקוון לחיינו המסחר התפתח לממדי ענק בהם ניתן לרכוש כמעט כל דבר מכל מקום והכל בלחיצת כפתור.
אם חושבים על זה לרגע, מעצם קיום הענף הזה כל כך הרבה זמן מסתבר שיש צורך אמיתי בזה, אבל, בעצם אולי באמת הגיע הזמן שייצרו את הכל ‘כחול לבן’ וזהו? אני שואל את זלמן
“סביר להניח שכזה דבר לא יקרה בעתיד הקרוב, כמו שזה לא היה באלפי שנים האחרונות. למה? יש כמה גורמים שהלכה למעשה מחייבים סחר בינלאומי, בהם; הוזלת עלויות. מגוון ואיכות”.

תוכל להסביר?
“בהחלט. במקרה של הוזלת עלויות זה הולך בערך כך: נניח וקילו ביסקוויט עולה בישראל 6.5 ₪, בטורקיה לעומת זאת, בגלל סיבות שונות, כמו – כוח עבודה זול יותר, או ייצור המוני יותר, וכך הלאה, אותו מוצר באותה איכות יעלה רק 3.5 ₪, כלומר כמעט 50% פחות מהעלות כאן בארץ ואז כמובן שיש היתכנות גבוהה לעסקה, והמשמעות של זה עשוי להיות הרבה מאוד כסף, הן כחסכון בעלויות והן כרווח נקי.
לחילופין, קיים מוצר שלא קיים בארץ אליה מופנה הייבוא, לדוגמא, טפיוקה (עמילן שאפשר לייצר ממנו מוצרי בצק שונים – ללא גלוטן כמובן, והוא גם כשר לפסח למהדרין) שגדל בדרום אמריקה, או סוכר שגדל באזורים טרופיים של כדור הארץ, גם במקרה כזה – נעשה ייבוא. פשוט כי אין את זה בארץ היעד.
וגם במקרה של איכות מוצר, לדוגמא, קופסאות פח. (אלו שמשמשים לקפה, קופות-צדקה, למזון יבש, וכו’)  כדי להגיע לאיכות ייצור גבוהה של מוצר פח (למשל עובי של המוצר, או הדפסה בתחתית המוצר) צריך להשתמש בציוד ייחודי גם לכיפוף המוצר וגם להדפסה עליו. הציוד הזה מוצדק רק במידה ומייצרים כמויות אדירות של מוצר. וכך, במדינות בהן כמות הייצור של המוצר הזה היא לא גבוהה, איכות המוצר שיתקבל – במידה וייצרו בציוד חדשני פחות- היא תהיה נחותה בהרבה ואגב כך גם יקרה בהרבה. לכן, מכיוון שהשווקים העולמיים הולכים ונעשים יותר ויותר שווקים חופשיים, אין סיכוי לתחרות ללא מציאת תחלופה אטרקטיבית יותר כל הזמן ובאופן תדיר – כפי שהוכיחו כמה אלפי שנים האחרונות”.

אז בעצם כדאי לייבא כל דבר?

“לא ממש. עד כמה שישמע מוזר, אבל לא פעם המלצנו ללקוחות שלנו – לא לבצע ייבוא. כן, ממש כך. למה? כי בשורה התחתונה זה לא ייתן מענה לגורמים שמצדיקים ייבוא. אסביר. אם נחזור לביסקוויטים, אז נכון אמנם שקילו ביסקוויט עולה רק 3.5 ₪ בטורקיה ואז אפשר לחסוך 50% מהמחיר בארץ, אבל יש עוד כמה וכמה גורמים שצריך לקחת בחשבון: עלויות ההובלה הימית/האווירית, הרגולציה (כשרות/משרדי בריאות/חקלאות/מכון תקנים וכדו’) ושחרור (מכס/היטלי קניה) כך שיש סיכוי טוב שגם אם אכן זה יגיע לארץ זול יותר זה כבר לא יהיה 50% פחות. וזה עוד מבלי להזכיר את כמות מינימום להזמנה (MOQ) שהספק דורש, ואולי זה יהיה מפתיע, אבל לפעמים כמות המינימום היא כמות שאפילו לקוחות גדולים לא ממש יודעים איך לאכול את זה. (לא, לאכול ביסקוויטים כל יום, כל היום, זה לא ממש פתרון ישים)”.

תראה זלמן, אם להיות כנה, אני קונה הכל באינטרנט ומאז שעלי באבא נכנס לחיינו אין באמת צורך בחברות באמצע.

“נכון עלי באבא באמת פתח שערים לעולם הגדול ובאמת אם בא לך לקנות איזה או צעצוע דיגיטלי כלשהו אין הצדקה לבצע ייבוא דרך חברות כמו 2121. ואת האמת חברות כמונו לא מתעסקים בזה. אבל, וזה האבל הגדול, זו המלצה לגבי ייבוא פרטי. השירות שאנחנו נותנים ללקוחות שלנו הוא לגבי ייבוא מסחרי בלבד. בייבוא מסחרי הכללים שונים לחלוטין, חלים עליהם חוקי מסחר בינלאומי, ועלויות שונות לחלוטין. תסכים איתי לא נעים לגלות שהשעון החכם שקנית בעלי-באבא הגיע תקול, אבל הרבה הרבה יותר לא נעים שתגלה שמכולה שלימה הגיעה כך. וכאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה. לאורך השנים פתחנו רשת ענפה של סוכנים ברחבי העולם, ספקים אמינים למוצרים וענפים שונים, וכמובן בקרת איכות. ובמקרה של השעון החכם שלך אנחנו שולחים את הסוכנים שלנו לבצע בקרת איכות, במפעל, טרם יציאת הסחורה משערי המפעל. וכך הלאה, לאורך כל שרשרת האספקה, אנחנו לוקחים פיקוד ודואגים לכל שלב, בייצור בייבוא וברגולציה”.

תוכל לתת לי דוגמא למקרה שהגיע אליך בו האדם הפרטי היה נתקל בבעיה?
“כן בהחלט. למעשה המקרים האלו רבים כל כך כיוון שלמרבה הצער הרבה מתפתים להיכנס לענפי מסחר שונים אבל לא נכנסים לעובי הקורה של חלק הייבוא, כך שלמרות שמבחוץ הדברים נראים רווחיים בסופו של דבר עלולים לצאת עם נזקים ממשיים. הגיע אלינו מקרה בו אדם הפקיד למעלה ממאה אלף שקל בידיו של יצרן טורקי אותו הוא מצא באינטרנט בכדי לבצע פרויקט מסוים. בשלב כלשהו היצרן ניתק מגע והלקוח הבין שהוא נפל בפח. בשלב ה זה התערבנו על ידי הסוכן שלנו בטורקיה שגרם להחזרת הכסף בשלמותו וכן למציאת ספק חלופי שנתן מענה מקצועי טוב יותר ובמחיר נמוך מהספק הקודם שהתגלה כלא אמין. מקרה נוסף נתקלנו במרוקו במפעל ייצור סרדינים שהצעת המחיר שהציע ללקוח והייתה נראית לו הוגנת התבררה כלא עומדת במחיר היעד הסופי לאחר שקלול כלל ההוצאות הנלוות. לאחר ההתערבות של הסוכן המרוקאי שלנו, בכך שפנה לבעל החברה, נפגש עמו וניהל איתו משא ומתן – כזה שרק מקומי יודע לנהל, הצלחנו להביא לידי מחיר שעמד בהחלט במחירי היעד של הלקוח והעסקה הגיעה לכלל סיום טוב”.

אם להתייחס לחברה שלכם, 2121 סחר בינלאומי, מי אתם ומה בעצם הניסיון שלכם?

“אם להיות כנים, אנחנו פשוט מאוהבים ביצירה הזו שנקראת ‘סחר בינלאומי’, לראות את הסחורה שמצויה במקום אחד על פני הגלובוס עוברת מסע ותהליך ארוך עד שהיא מגיעה לספק צרכים במקום אחר בכדור הארץ, מבחינתנו זו יצירת אומנות. העיסוק שלנו הוא לרכוש, ולמכור בדיוק את מה שהלקוח צריך. וכשאני אומר “צריך” אני מתכוון לכך שאנחנו לא מגיעים עם קטלוגים וכבר נמצא משהו למכור ללקוח, אנחנו פשוט מקשיבים למה שהלקוח רוצה ועוד יותר למה שאתה צריך – ופשוט מספקים אותו. כפי שהזכרתי, לאורך השנים טיפחנו רשת אנשי קשר בחמש יבשות, והייתרון שלנו הוא במציאת מפעלים וספקים אמינים מכל העולם שאפשר להתעסק איתם בבטחה, כדי שהכסף שלך יהיה בידיים טובות. לגבי זהות הלקוחות שלנו, הלקוחות שלנו הם יבואנים (שמקבלים שירות בחוליות שונות בשרשרת האספקה), חברות וארגונים שונים כמו רשתות שיווק באירופה וישראל, עובר דרך ארגונים לאומיים וחברות פרטיות שונות”.

אז תכל’ס, מה אתם יכולים לספק לי?
“טוב אז שים לב, רק אם אתה מטעם חברה, רשת שיווק, עסק או ארגון שעוסק במוצרים בכמויות מסחריות אנחנו יכולים לעזור לך. ותודה ששאלת כי לא פעם מגיע אלינו מתעניין בשירות שלנו ששמע שבחוץ לארץ אפשר לרכוש בזול והוא חולם על התעשרות מהירה, בזמן שהוא לא מכיר את הענף בו הוא רוצה להתעסק כלל ועיקר. אבל, במידה ואתה כן לקוח עסקי, יש לנו הרבה מה להציע לך, נפיק עבורך את התהליך של סחר בינלאומי, במינימום מאמץ מצידך. בשרשרת האספקה אנחנו מצויים בחולייה מהספק-למחסן הלקוח (וגם יש לנו נגיעות בחוליית הסחר) כך שניתן לך להנות מכל היתרונות שקיימים בסחר בינלאומי, ואתה תוכל להמשיך להיות ממוקד במה שאתה הכי טוב בו – בעסק שלך”.

איך אתם מתכננים לעשות את זה?
“נגדיר את המוצר במשותף איתך, נבין היטב איזה יתרונות העסק שלך ישיג מהתהליך הזה, ולאחר מכן נפיק את כלל התהליך מהספק ועד למחסן שלך; נמצא את הספק, ננהל את המשא ומתן ואת תהליך הייצור ברמה מוקפדת (מהמוצר ועד לרמת חומר האריזה), נפעיל בקרת איכות, נטפל בכשרות (מבחירת גוף הכשרות הרלוונטי, עובר לתכנון הייצור הכשר ולשליחת משגיח הכשרות), נטפל בשילוח ובדוקומנטציה, ונעמוד מול הרגולציה (מכס/מכון תקנים/אישורי בריאות/חקלאות וכדו’) ובסוף, נדאג להובלה של המטען אליך למרלו”ג, למחסנים או לסניפים”.

באיזה ענף אתם מצויים?
“לאורך השנים ביצענו ייבוא מענפים מגוונים; חומרי גלם, מתנות, חלקי ציוד לצמ”ה, ובשנים האחרונות אנחנו עושים הרבה ייבוא מזון (יש לנו אישור לייבוא מזון רגיל/רגיש), כן, מאוד מרגש אותנו לעשות ‘פרייבט לייבל’ לרשתות שיווק. אני מודה. הצד השווה של כולם הוא – הייבוא והסחר הבינלאומי.

אתם מביאים רק מהעולם לישראל, או גם למקומות נוספים?
“אנחנו מתעסקים בסחר בינלאומי, בין מדינות למדינות מכל העולם – לכל העולם; לאו דווקא לישראל או מישראל”.

אגב, מה זה השם המוזר הזה 2121?
“הקוד 2121 הוא סיפור קצת ארוך לכתבה. אז בהזדמנות. שאלה מצוינת, אגב”.

מייבאים הכל?
“לא. אנחנו לא מתעסקים עם דברים שהם נגד ההלכה היהודית או דברים לא חוקיים. כמו כן לא מייבאים מוצרים שיש בהם ‘חלב נכרי’ (למה? ככה. ;)”

לסיום, נשמע טוב, וכמה עולה השירות שלכם?
“שיטת התמחור שלנו פשוטה, ברורה וצפויה מראש ללא הפתעות. (ולא, זה לא אחוזים).

אז תודה רבה זלמן שהקדשת לנו מזמנך, ואם אתה מוצא איזה משהו זול בסין תעדכן אותי, כן?

תגובות

כתיבת תגובה

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן