דיינים מתרעמים: פקידים לא מבצעים את החלטות בית הדין

נוהל של רשות האוכלוסין שהגיע לידיהם של דיינים בבתי דין רבני, גורם לסערה של ממש בימים האחרונים בקרב הדיינים, זאת בשל העובדה כי על פי אותו נוהל, החלטותיהם של דיינים לא מתקבלות כתוקף פסק דין.

המדובר בנוהל שהגיע באחרונה לידיו של דיין שנדהם ממה שקרא, והופתע יותר לגלות כי מבחינת רשות האוכלוסין וההגירה, חשיבותו של בית דין שרעי של המוסלמים, שווה בהרבה מאשר של בית דין רבני.

בשיחה עם דיין באחד מבתי הדין הרבניים בארץ, הוא סיפר לאתר לדעת כי נדהם לקבל את אותו נוהל מעורך דינה של אישה שהתדיינה בבית הדין, וכאשר הגיע אל משרד הפנים הודיעו לה כי לא ניתן להנפיק דרכון לילדיה, שכן מי שאמורים לקבוע בנושא זו מחלקת מרשם ודרכונים והם שיקבלו את ההחלטה. כל דבריה על כך שניתנה החלטה ואישור בבית הדין הרבני, נפלו על אוזניים אטומות, ואז גם הציגו לה את הנוהל שהובא בהמשך לידיו של הדיין.

על פי אותו נוהל שמתפרסם כאן לראשונה, סעיף 4 בו קובע כי אם “הוצא צו מבית דין רבנים המאפשר ניפוק דרכון לקטינים ללא הסכמת אחד ההורים, יש לבדוק האם צו בית הדין הרבני ניתן בסמכות. לכן יש לבקש מההורה מגיש הבקשה את הסכם הגירושין המקורי, ופרוטוקול הדיון בבית הדין ואז להעביר למחלקת מרשם ודרכונים לבחינת הסוגייה לקבלת ההחלטה”.

משמעות הדבר, כי המילה האחרונה היא אינה של בית הדין, אלא של אותה מחלקה מרשות האוכלוסין. דברים אלו מקבלים משמעות חמורה יותר, כאשר כבר בסעיף הבא הצמוד לאותו סעיף, מבהירים לפקידי רשות האוכלוסין, כי בכל הקשור לבני העדה המוסלמית הדברים שונים, וכך נכתב בסעיף: “במידה ומוצגת החלטה מבית הדין השרעי לגבי מוסלמים המאפשרת הנפקת דרכון ללא הסכמת אחד ההורים, יש לפעול על פיו”.

גם בסעיף שבא לאחר מכן, מובהרים הדברים בנוגע לבית משפט לענייני משפחה, כאשר שוב ניכר הפער ביחס של הרשות. וכך נכתב: “במקרה של המצאת פסק דין מבית משפט לענייני משפחה המאפשר לנפק דרכון בצורה חד משמעית ללא צורך בהסכמת ההורה השני וללא ציון של מתן ערבויות או הגבלות לתוקף הדרכון, ניתן לנפק דרכון לחמש שנים והוספת הגבלת 81”.

בעקבות הדברים פנינו לרשות האוכלוסין משם נמסרה התגובה הבאה: “הנוהל האמור נכתב בהתאם לסיכום מלפני שנים רבות, שנעשה במשרד המשפטים ובמעורבותו, בין היתר, גם של הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים”. “הפער נובע מהסמכויות הנתונות לבתי הדין השרעיים הקבועים בדבר המלך במועצה וכוללים  גם סמכות מפורשת לגבי אפוטרופסות, לעומת סמכות בתי הדין הרבניים הקבועה בחוק השיפוט ואינה כוללת סמכות ישירה בנוגע לאפוטרופסות”. עוד נמסר בתגובה כי “כרגע זה הנוהל ואין כוונה לשנותו”.