שיטות טיפול בחרדה – להחזיר לכם את השקט הנפשי

מה ההבדל בין פחד לחרדה?

פחד הוא רגש טבעי שחשוב להישרדות שלנו. למרות שאולי היינו רוצים להיות נטולי פחד, צריך לדעת שיש לו חלק חשוב בחיינו. מבחינה אבולוציונית, בעבר, כאשר האדם נתקל באריה, הפחד עזר לו לגייס את כוחותיו ולברוח על נפשו. מבחינה זו פחד הוא חלק ממנגנון ההתמודדות שכולנו מכירים – “מלחמה, בריחה או קיפאון”. הפחד מאיום על חיינו גורם לנו לכנס את כוחותינו ולהילחם, לברוח או לקפוא במקום.

לא סביר שבעולם המודרני נפגוש אריה ברחוב. למעשה סביר להניח שרוב האיומים איתם אנו מתמודדים אינם מהווים סכנה מידיית על החיים שלנו. עדיין, הפחד נשאר גורם חשוב כי הוא כמו מערכת אזעקה פנימית שמתריעה שאנו עומדים בפני סכנה. ברוב הפעמים זוהי הזמנה לעצור רגע ולתכנן כיצד להתמודד.

חרדה לעומת זאת, אינה פחד רגיל. חרדה היא תחושת פחד ובהלה עוצמתיים שאינם בהלימה לאיום בעולם החיצוני. מבחינה זו, ניתן להגיד שמערכת האזעקה הפנימית שלנו הפעילה אזעקת שווא. אותו מנגנון שעזר לנו בעבר להתמודד עם איומים הפך להיות מנגנון הרסני. המערכת הרגשית שלנו מתריעה בעוצמה על גירוי שאינו מהווה איום של ממש. .

להבדיל מתחושת פחד רגילה,  בהתקף חרדה יופיעו תסמינים פיזיולוגיים דוגמת דפיקות לב מואצות, סחרחורת, חוסר שקט פיזיולוגי, חולשה או פעילות מעיים מוגברת. בנוסף, הפחד הוא הרבה יותר אינטנסיבי ועוצמתי. כתוצאה, אדם עלול לפתח פחד מהתקף החרדה עצמו. כדי להימנע מהתפתחות של התקפים אלו האדם ינסה להבין מה הגורם שמפעיל את החרדה ולהימנע ממנו. ניסיונות אלו עלולים ליצור התנהגות הימנעותית. כך, חרדה שאינה מטופלת, עלולה להוביל את האדם לחיים מצומצמים שאינם ממצים את הפוטנציאל שלהם. במקרים קיצוניים החרדה עלולה להוביל להסתגרות של ממש ולדיכאון.

דרכים לטפל בחרדה:

קיימות שיטות שונות לטפל בחרדה וכל אחת נובעת מתוך הגישה הפסיכולוגית שבה התפתחה. עדיין, הגורם החשוב ביותר להצלחת הטיפול בחרדה היא ההתגייסות של האדם – נכונותו לעבוד ולתרגל בהתמדה את הכלים והמשימות הניתנים לו במהלך הטיפול.
על פי רוב, הטיפול יתייחס לאספקטים השונים של מרכיבי החרדה – המרכיב הרגשי, המרכיב הקוגניטיבי והמרכיב ההתנהגותי.

• מישור קוגניטיבי –המישור הקוגניטיבי מתעסק באופן בו המחשבות שלנו מייצרות את החרדה. ניקח מקרה בו אדם נמצא לבד בביתו. שעת חשכה ופתאום הוא שומע מאחד החדרים רעש חזק. מיד עולות בו מחשבות שכנראה גנב שפרץ לבית ומתגנב בו הפחד כיצד יצליח להתחמק מרוע הגזרה. לעומת זאת ניקח מקרה מקביל – אדם יושב בביתו לבד בשעת החשכה. פתאום הוא שומע רעש חזק בחדר הסמוך. מיד עולה בו מחשבה “אוף, שוב החתול הפיל כלי לרצפה”. מחשבה זו יוצרת אצל האדם תחושה של רוגז. דוגמא זו מבהירה את האופן בו צורת המחשבה שלנו משפיעה על העולם הרגשי שלנו.
  במקרה של חרדה, נמצאו מאפייני חשיבה שונים שמובילים להתפתחות חרדה. לדוגמא  – האדם החרד נמצא במחשבותיו בזמן העתיד. המחשבות על העתיד הן עם נטייה לעיסוק מוגזם בסכנות, בשיבושים ובקטסטרופות שעלולות להתרחש.  בשל ההתעסקות המוגזמת בדברים שעלולים להשתבש בעתיד, האדם החרד מתקשה להתחבר לזיכרונות חיוביים ולכוחות שברשותו.

סגנון חשיבה נוסף שמוביל לחרדה הוא הערכה לא מציאותית של התוצאות. לדוגמא, אדם עלול לפחד מכלבים. כאשר הוא אינו ליד הכלב האדם החרד מסוגל להגיד שהפחד שלו אינו הגיוני וסביר להניח שרוב הכלבים לא ינשכו. עם זאת, ככל שהאדם קרוב יותר למפגש עם כלב כך ההערכת המצב כמסוכנת מתגברת וכבר אינה בהלימה למציאות. כך כאשר האדם קרוב לכלב ממש הוא יעריך את הסכנה לנשיכה כוודאית.

אם אנו מבינים את ההשפעה האדירה שיש לסגנון החשיבה שלנו על ההתפתחות חרדה, אנו מבינים מדוע הטיפול חייב לעבור גם דרך שינוי צורת החשיבה שלנו. בטיפול הקוגניטיבי מזהים סגנונות חשיבה שמייצרים חרדה, מערערים אותם ומחלפים בסגנון חשיבה ראלי, רך ומועיל יותר.

• המישור ההתנהגותי– כפי שתיארנו בתחילה, אחד המאפיינים של חרדה הוא התחושות הפיזיות שמלוות אותה. ההתמודדות עם התחושות הגופניות מגדילה את תחושת איבוד השליטה ואת הפחד. לכן, קיימת חשיבות רבה לדעת כיצד להתמודד ולהרגיע את התסמינים הפיזיולוגיים כאשר הם מתחילים. זוהי עבודה התנהגותית שהתרגול הקבוע שלה יקל על ביצועה בזמן התקף החרדה. טכניקות הרפיה, דמיון מודרך, טכניקות נשימה, התנהגויות פיזיות שמרגיעות את העוררות הפיזיולוגית – כל אלו הם חלק מתהליך הריפוי של חרדה.
• המישור הרגשי–  רגשות הם חלק מהחיים שלנו. כמו מחשבות, אין לנו יכולת לשלוט בהן באופן מוחלט. רגשות באים והולכים באופן טבעי. כבני אדם בוגרים אנו אמורים להיות מסוגלים להכיל את כל מנעד הרגשות ולווסת אותם. לכן, חלק מהטיפול בחרדה הוא תרגול של כלים שיקלו על היכולת להכיל את הרגש. חלק זה של הטיפול עוסק ביכולת לווסת רגשות, ביכולת שלנו לדעת מה המסר שהחרדה מביאה עימה, מה תפקידה בחיינו וכיצד ניתן להתמודד עם חרדה מבלי “להישאב אליה”.

מתי כדאי לפנות לטיפול מקצועי?

התקף חרדה הוא תחושה קשה, עוצמתית ומתישה. כאשר התקפי החרדה מגיעים בזה אחר זה הם מחלישים את המערכת הרגשית והפיזית ומדלדלים את היכולת הנפשית שלנו להתמודד באופן בריא ובונה עם אתגרי החיים. החוויה היא כה מטלטלת עד שהאדם עלול להתחיל לפתח פחד מפני התקף החרדה עצמו. כפי שהסברנו, התוצאה עלולה להיות פיתוח של התנהגות הימנעותית שמטרתה למנוע התקפים נוספים. הימנעות מיציאה מהבית, הימנעות ממפגשים חברתיים, קושי לדבר בחברה הם דוגמאות להתנהגויות הימנעותיות שבסופו של דבר עלולות להוביל לפגיעה ביכולת התפקוד ולפגיעה בתחושת המימוש העצמי. כאשר זה קורה, ואיכות החיים נפגעת, חשוב מאוד להתחיל תהליך עבודה סדור ומקצועי.

ד”ר ענבר כהן, עובדת סוציאלית בעלת ניסיון רב בטיפול במצבי חרדה שונים. הפגישות עם ד”ר ענבר כהן, ממוקדת, תכל’סיות ומכוונת להשגת מטרות. ריבוי הכלים והטכניקות מאפשר התאמת הטיפול לאופי והסגנון הייחודי שלכם ולקצב ולמהירות הנוחים לכם. המפגשים פרונטליים או דרך הזום. אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון מספר: 052-6909091 או לבקר באתר האינטרנט בכתובת: https://inbarcohen.com/.