חוק הגיוס יידחה למספר חודשים נוספים בכפוף לאישור בג”צ, כך מתגבש בין מרכיבי הקואליציה ובפרט המפלגות החרדיות.
ההחלטה על כך לא פשוטה עבור המפלגות החרדיות ובפרט יהדות התורה, זאת בשל ההסכם הקואליציוני שנחתם ושבו הובהר בצורה מפורשת כי חוק הגיוס יעבור בד בבד עד להעברת תקציב שנת 2023, וכך נכתב שם בסעיף הקואליציוני: “עד העברת התקציב לשנת 2023, יושלם תיקון לחוק שירות ביטחון להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות בהסכמות כל סיעות הקואליציה. סיעת יהדות התורה מודיעה שעניין זה הנוגע בנפשה, אמור היה להיות מוסדר מבחינתה כתנאי עוד קודם הקמת הממשלה, אך מתוך מודעות להליכים המתבקשים, נקבע כי החקיקה תושלם עד להעברת התקציב לשנת 2023”
הדיונים בנושא זה של חוק הגיוס לא נעלמו מראש הממשלה ובכירי המפלגות החרדיות, שכבר לפני שלושה שבועות ניסו למצוא פתרון, אולם כבר אז הוברר לנוגעים בדבר כי יהיו מי שירצו לחבר את זה למחאת השמאל. הניסיון הראשון שנעשה לפתור זאת, הייתה באמצעות חיבור החוק עם תמריצים ותשלום למשרתים, אולם תוך זמן קצר הוברר כי ישנה התנגדות פנימית של בכירים בקואליציה, ולא זו בלבד ש”הפתרון” לא באמת מוגדר כפתרון.
ההבנה שמהלך חקיקתי של חוק הגיוס יתדלק את מחאת השמאל והפוקוס יהיה כלפי הציבור החרדי, הביא לתובנה שכדאי לדחות את החוק, אולם שתי בעיות נוצרו.
ראשונה, בשתי חצרות של חסידויות גדולות הנמנות על אגו”י, השמיעו באמצעות נציגיהם כי יש התחייבות להעברת החוק לפני התקציב, ועל ראש הממשלה לעמוד בהתחייבותו. הבעיה השניה הייתה מבג”צ, שדחה מספר פעמים את החלטתו שהורה לממשלה לחוקק מחדש חוק אם וכאשר רוצים להסדיר את מעמד בני הישיבות, ודחייה נוספת לא בטוח שתתקבל לאחר שבע השנים האחרונות שבהן פעם אחר פעם נדחה יישום החלטת השופטים.
בשבוע האחרון עמלו משפטנים על המהלך של פנייה לבג”צ לבקשת דחייה, ובמקביל נעשו ניסיונות מול מרכיבי יהדות התורה.
אחד הטיעונים שעלו מול יהדות התורה, דיברו בדיוק על הסעיף המחייב. “ראו מה כתבתם אתם אמרתם שהנושא היה אמור להיות מסודר כבר מזמן, אבל בגלל ההליכים המתבקשים הוחלט לדחות זאת עד לחקיקת התקציב, ועל כן היא הנותנת שכעת בגל המצב, ננסה לדחות זאת במספר חודשים”.
בשס ובדגל התורה קיבלו את הטיעון, ואילו באגו”י לא כולם היו תמימי דעים. אלא שגם שם באגו”י מבינים היטב,שעל אי עמידה בסעיף של ההסכם הקואליציוני לחוק הגיוס לא מפילים ממשלה ומקבלים ממשלת שמאל על מלא, מה גם שביהדות התורה לא כולם תמימי דעים.
מה שאומר, שגם אם יצטרכו לעשות ‘מעשה ליצמן’ בדומה לימים ההם שהתפטר מתפקידו בשל עבודות בשבת, או להתפטרות השניה שלו בימי הקורונה בשל כוונה להטיל סגר, עדיין הדלת לקואליציה ולממשלה נשארת פתוחה ואפשר לרשום וי על חובת המחאה.
כעת, יצטרכו בממשלה להביא את חוות הדעת השונות שיצרו המשפטנים במשרד הביטחון וביתר המשרדים שעסקו בנושא, כשכולם תרוכזנה לבקשה אחת לבג”צ, ובה יבקשו לקבל דחייה נוספת, מתוך הבנה שהפעם מדובר בממשלה יציבה שמתכוונת לחוקק את החוק, והוכחה לכך תינתן באמצעות מסמכי משרד הביטחון על תחילת כתיבת תזכיר החוק שמטרתו להוריד את גיל הפטור ל-22, גיל שעליו הוחלט כפשרה בין משרד הביטחון והאוצר.
תגובות