פרקליט המדינה: “אני אישרתי את פתיחת החקירה”

פרקליט המדינה עמית איסמן הודה היום בוועדת חוקה של הכנסת, כי הוא זה שאישר את פתיחת החקירה נגד מחסלי מחבלי הנוחבה בשביעי באוקטובר. במהלך הדיון הוא הותקף על ידי ח"כים.

פרקליט המדינה איסמן בוועדה. צילום: ערוץ הכנסת

וועדת חוקה של הכנסת קיימה הבוקר (ראשון) דיון בנושא “התנהלות הפרקליטות והמשטרה בחקירת הלוחמים בגין “רצח” מחבל נוח’בה בשביעי באוקטובר.

אל הדיון זומן פרקליט המדינה שהודה כי הוא זה שאישר את החקירה.  “אישרתי את החקירה לאחר שעברתי על חומר הראיות וקיימתי התייעצות מעמיקה עם המשנה שלי ופרקליטת המחוז, לאחר שהשתכנענו שהראיות מחייבות פתיחה בחקירה. עשינו את זה בלב כבד והיינו ערים למשמעויות אבל התשתית הראייתית שהוצגה לנו, לא מודיעינית או שמועות היא תשתית ראייתית שביססה חשד סביר”.

“גם באירוע לחימתי, כאשר אדם לא מהווה עוד סכנה והוא מנוטרל לחלוטין, וכאשר מתבקש לוחם להעבירו מנקודה א’ לנקודה ב’, כאשר יש לו ערך פוטנציאלי משמעותי מאוד לגוף הביטחון, המתה שלו עלולה לעלות כדי עבירה ובזה אני מקווה שהסברתי את ההבדל בין מצב לחימתי בו אין מחלוקת בינינו לבין המצב אותו תיארתי. לכן, ההכרעה שלנו בהקשר הזה תצטרך להיות מורכבת מחלק ראייתי וחלק ערכי משפטי”.

יו”ר הוועדה ח”כ שמחה רוטמן: “השאלה אם זה ליקוי מאורות של פרקליט המדינה או של מערכת שלמה. אם מדובר בנושא כה רגיש, לא קיבלתי תשובה שנעשתה חשיבה על ההשלכות למדינת ישראל שמשמעותן היא שיש לוותר על החקירה גם אם משפטית היא נכונה. זה מטריד אותי במישור שפרקליט מדינה אמור לחשוב כך ופעם שניה במישור של אכיפה בררנית. רק לפני שבוע דיברנו על כך שמשיקולי צפיפות וביקורת לאומית שחררו אדם שניתן להעמידו לדין, ואם אתה חס ושלום גיבור שירד לשטח אין את השיקולים הללו? מדובר בליקוי מטריד”

במהלך דברי פרקליט המדינה התפרץ לעברו ח”כ סעדה  ועימת אותו מול פרוטקול בית המשפט מהמעצר. “מעולם בימ״ש לא אמר לנו שאין תשתית עובדתית בתיק רצח, זה דבר שלא היה מעולם, זו פעם ראשונה במשמרת שלך, באחריות שלך. פרקליט המדינה מטעה את הציבור, כי כשהגיעו לבימ”ש השלום זה כבר אחרי שיש חקירה. בשלב ראשון משמיעים לבית משפט ראיות ולא היה עוד מצב כזה שמביאים לוחמים ובימ”ש השלום והמחוזי אומרים שאין תשתית עובדתית והפרקליט מטעה את הציבור. תקום ותבקש סליחה מהלוחמים האמיצים הללו ותשים את המפתחות. זאת האחריות שלך, זאת המשמרת שלך”.

יו”ר הוועדה ח”כ שמחה רוטמן שאל: “האם ההמלצות שהגיעו אליך היו להתקדם במסלול הזה? פרקליט המדינה לא מתערב בכל סוגיה. האם אלו שתחתיך חששו וביקשו שתיקח אחריות? האם נשקלו השלכות בינ”ל, וגם אם הוחלט ללכת למסלול החקירה, בבחירה ללכת למסלול של זימון לחקירה, מסירת עדות או חיפוש ומעצר נשקלו שיקולי המטא הנדרשים?”.

פרקליט המדינה איסמן: “כשהעניין הובא בפניי, העמדה של הפרקליטות המלווה הייתה שיש מקום לפתוח בחקירה. התיק הזה הוא תולדה של תיק אחר שמוכר לפחות לחלקכם, אגב ראיות שנאספו בתיק אחר, נאספו הראיות כאן וכתוצאה מכך העניין הובא לפניי. אני נדרש לתיקים עם רגישות גבוהה יותר, לעיתים המשנה שלי נדרש, ולעיתים אנחנו לא נדרשים. אני לא חושב שהסיבה שפנו אליי היא החשש מהסברים לוועדה. כך גם הגיעו דברים לקודמיי ולמי שיחליף אותי. תיקים רגישים שיש להם השלכות מגיעים אליי. לא העליתי את זה להכרעת היועמ”שית כי פתיחה בחקירה היא שלי וקיבלתי את ההחלטה”.

היו”ר רוטמן: “לא מוכרים לי הרבה מקרים שבעבירת המתה בימ”ש שלום ומחוזי שולחים הביתה, בטח לא כשיש ראיות לחשד סביר, והשאלה אם שאלתם את עצמכם איך פישלתם ככה?”

פרקליט המדינה איסמן: “לאחר בימ”ש השלום המשטרה סברה שיש לבחון זאת גם במחוזי וזה קורה הרבה. בשלב השלישי שזה הגיע אלי התקבלה החלטה לא לאתגר את בימ”ש. הליך של ערר במקרה של המתה הוא הליך שגרתי”.
טרם קיבלנו הכרעה בתיק ולכן הפער בין חשד סביר לתוצאה הוא פער שאנחנו תמיד מבררים. אנחנו רוצים לקבל החלטה בתיק בהקדם בלי להתפשר על שהדרך שבה אנחנו בוחנים ראיות אבל הדירקטיבה שלי היא לתעדף את התיק לקבל תוצאה במהירות האפשרית, בלי להתפשר על איכות העבודה”.

עוד אמר: “השאלה מתי פותחים בחקירה במצב מבצעי כבדת משקל. היא נדונה עמוקות בעיקר בצבא שם עיקר הפסיקה, והכלים שהפעלנו כאן היו הכלים הללו- האם מדובר באירוע מבצעי או לא, כשאנחנו בשלב החשד הסביר בלבד, ולא השלב ההכרעה, שם השיקולים הללו מקבלים משנה תוקף. הכלים שבהם בוחנים דומים לכלים בהם בוחנים דיני מלחמה”.

היו”ר רוטמן: “אזרח שהגיע לזירת טרור הוא או חלק מהכוח הלוחם של מדינת ישראל שבא להציל מפלישה. המסגרת המשפטית ממה שאני מכיר, היא שונה לחלוטין מדיני מלחמה”.

הפרקליט איסמן: “זו בהחלט השאלה המרכזית. לא אמרתי שאירוע טרור הוא אירוע לחימה. גם באירוע לחימתי, כאשר אדם לא מהווה עוד סכנה והוא מנוטרל לחלוטין, וכאשר מתבקש הלוחם להעבירו מנקודה א’ לנקודה ב’, כאשר יש לו ערך פוטנציאלי משמעותי מאוד לגוף הביטחון, המתה שלו עלולה לעלות כדי עבירה ובזה אני מקווה שהסברתי את ההבדל בין מצב לחימתי בו אין מחלוקת בינינו לבין המצב אותו תיארתי. דיון המטא לא צריך לעסוק במצב הלחימתי בו בעיניי אין מחלוקת, אלא על סיטואציה אחרת לגמרי שיכולה להתרחש במצב מלחמה. לכן, ההכרעה שלנו בהקשר הזה תצטרך להיות מורכבת מחלק ראייתי וחלק ערכי משפטי”.

לטענות היו”ר רוטמן וחברי הוועדה ביחס להעברת האחריות למשטרה אמר: “אני לא מבקש להסיר אחריות ולהעבירה למשטרה. אין לי שום כוונה להסיר אחריות מעליי ומעלינו כפרקליטות לא במקרה הזה ולא במקרים אחרים”.

תגובות

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן