הרמטכ”ל בהצעה: להקים ישיבה חרדית-צבאית בבקעת הירדן

ועדת החוץ והביטחון, שמעה היום סקירה חסויה מהרמטכ”ל, רא”ל הרצי הלוי, במהלכה התייחס לכלל הזירות, לחוק הגיוס, לתקציב הביטחון, בניין הכוח ולסוגיות נוספות.

הרמטכ”ל סקר את גזרות הלחימה השונות, תיאר בהרחבה את הליך קבלת ההחלטות לאורך המלחמה, והרחיב על האתגרים הצופים פני עתיד. הוא אמר כי “צה”ל מנהל לחימה בשבע גזרות במשך שנה וארבעה חודשים וכי אין יום ללא שעון לחימה ושלא קורים בו דברים דרמטיים”.

לדבריו, “ההתפתחות אחרי ההתחלה הקשה היא חיובית. היא לא יכולה להשיב את הדברים הנוראיים שקרו, אבל היא משיבה את ההרתעה שהייתה לנו לפני ה7.10, ובמובנים מסוימים אף חיזקה אותה מעבר למה שהיה לפני ה7.10.” לדבריו המלחמה משנה את פני המזרח התיכון וכך גם העולם מנתח זאת, והוסיף כי “המציאות החדשה מייצרת לצד סיכונים, גם הזדמנויות גדולות”.

בגזרת עזה, הרמטכ”ל תיאר את הפגיעה הקשה בזרוע הצבאית והשלטונית של חמאס, כך שאין לחמאס יכולת לתפקד כמסגרת צבאית והוא עבר להתנהל כארגון טרור וגרילה. הוא ציין כי הגענו להסכם השבת החטופים בזכות הלחץ הצבאי וכי לא היה ניתן להגיע אליו ללא הלחימה. מבחינת חלוקת הסיוע ההומניטרי הדגיש כי צה”ל פועל בדיוק בהתאם להנחיות הדרג המדיני. הוא הוסיף כי “אנחנו צריכים להגיע לשני דברים – שחמאס לא שולטת, ולא בונה כוח ואת זה נצטרך לתחזק”.

בגזרת לבנון הרמטכ”ל תיאר את הפגיעה בחיזבאללה ואמר: “מחקנו את ההנהגה הצבאית של הארגון, תקפנו עשרות אלפי מטרות בלבנון והדבר הזה הביא להחלשה משמעותית של חיזבאללה.” הוא תיאר בהרחבה את הליך קבלת ההחלטות עם הדרג המדיני, בכמה נקודות זמן משמעותיות לאורך הלחימה כמו חיסול נסראללה, השמדת היכולות האסטרטגיות של חיזבאללה ופתיחת התמרון הקרקעי. הרמטכ״ל ציין כי תהליכי קבלת החלטות אלה עם הדרג המדיני, נעשו באיכות ובשיתוף. כמו כן, עדכן הרמטכ”ל על מצב יישום הסכם הפסקת האש בשטח וההערכות להתפתחויות. לדבריו, בראייה קדימה “אסור שיהיה איום גדול צמוד לגבול ויש לאכוף זאת בצורה מאוד חזקה.”

בגזרת איו”ש אמר הרמטכ”ל כי כל פיגוע הוא קשה אך בכל זאת הנתונים בשנים האחרונות מצביעים על ירידה גם בטרור העממי וגם בטרור המאורגן. הוא הוסיף כי אנחנו מנהלים באיו”ש מהלך סיכול התקפי מאוד עצים ומשתמשים בטקטיקות שלא השתמשנו בהן בעבר.

בהתייחס לנפילת משטר אסד בסוריה, אמר הרמטכ”ל כי “יש קשר ישיר בין מה שעשינו לחיזבאללה לבין מה שקרה בסוריה, נוצרה שרשרת נסיבתית שהובילה לקריסת אסד שהיה חוליה חשובה בציר השיעי, וקטענו את הרצף הגיאוגרפי של הציר השיעי”. הוא הוסיף כי אנחנו בוחנים באופן מתמשך ובזהירות את המרחש בסוריה ובאותו זמן מקרינים עוצמה כדי שיהיה ברור מה כוחנו ומה יכולותינו. לא נהסס לפעול אם יהיה בכך צורך.

בהתייחס לאיראן אמר הרמטכ”ל כי אנו עוקבים בצורה אדוקה אחר המתרחש באיראן: “הבאנו להישגים גדולים בפגיעה בשלוחיה באזור וגם בתקיפות בשטח איראן”. הרמטכ”ל הרחיב על חשיבות שיתוף הפעולה עם ארצות הברית אל מול האיום האיראני ובכלל. כמו כן התייחס להמשך מוכנות צה”ל מול האיום מתימן.

רא”ל הלוי התייחס לגיוס חרדים ואמר כי “לאחר ה7.10 אנחנו במקום אחר וכעת יש צורך ביטחוני מובהק”. לדבריו, תפקידו וחובתו להגיד לוועדה מה צה”ל צריך ומה צה”ל יכול. הוא הדגיש כי הוא לא אומר מה צריך להיות בחוק וכי יש הפרדת רשויות לפיה הכנסת מחוקקת וצה”ל מבצע.

הרמטכ”ל אמר כי צה”ל צריך לגדול בעשרת אלפים משרתים, מתוכם אחוז ניכר של לוחמים. צה”ל צריך להקים חטיבת חי”ר, גדודי הנדסה וגדודים נוספים להגנת הגבולות. הוא הציע שצה”ל יבנה בבקעת הירדן ישיבה ל400 תלמידים שיגיעו לשם עם הרבנים שלהם ויחזיקו גזרה גדודית.

הרמטכ”ל הוסיף כי צה”ל יכול לגייס השנה 4,800 משרתים מהציבור מהחרדי, אך ייתכן ויהיה קשה לעמוד בזה בשל היענות נמוכה. שנה לאחר מכן ניתן להגדיל את המספר ב20% ובעוד שנתיים צה”ל יכול לעמוד במחזור גיוס מלא של 15,000 ואף יותר משנתוני הגיוס הקודמים. הוא הוסיף כי לרתום את ההנהגה החרדית זה חשוב, אך ללא סנקציות אפקטיביות על מי שלא מגיע, יהיה קשה לחולל את השינוי. הרמטכ״ל הוסיף כי ככל שההנהגה החרדית תכווין את צעיריה לכך, ההישג יהיה רחב ומהיר יותר. זה מצופה מההנהגה, זה יכול להפוך את הסנקציות לשוליות.

הרמטכ”ל התייחס לתחקירי ה7.10 וציין כבר בחודשים הראשונים למלחמה צה”ל יזם תחקירים מבלי שנתבקש. לדבריו הוא התעקש לתחקר מתוך תהליך של למידה ובצה”ל מעוניינים ללמוד מהכישלון, כי רק מי שחווה כישלון יכול להפיק לקחים כיצד זה לא יקרה בעתיד. הוא אמר כי “אנחנו מתחקרים ביושרה ולא נסתיר מאף גורם וגם לא ממבקר המדינה, אף לא פרט אחד. קודם תחקירים מבצעיים ולאחר מכן חקירה. אנו מנסים לתחקר במהירות האפשרית, תוך כדי לחימה בשבע זירות, אך לא לעשות טעויות מתוך כבוד לנופלים ולמשפחות השכולות. בתחרות עם הזמן האיכות חשובה מאוד. המשך היה ארוך בשל הלחימה תוך כדי תחקור, בשל ריבוי הפרטים והאירועים לתחקור ובשל הרצון באיכות ובירידה לפרטים”.