דברי ההספד של גדולי ישראל בהלווייתו של מרן

הגר”ש עמאר שליט”א: הרב זצ”ל מזכיר לנו את חכמינו זכרונם לברכה. הכל היה מסודר בידו. את זה איבדנו.

יהלום גדול כזה מלאך ה’ צבאות והעולה על כולנה והייסורים שהתייסר. הזכרתי לו שבוע שעבר שביקרתי אותו בבילינסון, הוא תיאר ייסורים שאין כדוגמתם. מה אני צריך לתקן זה מה שכאב לו.  למרות הייסורים לא פסיק פומיה מגירסה, ולא  פסק מהעיון והחד והחודר עד עמקי התהומות.

רבים שאלו אותי מה צריך לעשות למען הקדוש, אמרתי ללמוד באמיתות. הוא היה איש אמת, אמר את האמת כמו שהיא לא ניסה לכסות, לא מה ייצא לי, לא היה איש של חשבונות רק להרביץ תורה ולהעמיק בתורה. ואת זה צריכים ללמוד.

לקראת סוף דבריו הקריא מרן את החלטת הישיבה: “בהנהלת הישיבה הוחלט על דעת המקום ברוך הוא, שאחיו הגאון רבי צמח ימשיך בדרכו בקודש וינהיג את הישיבה בעזרת ה'”.

הראשל”צ הגר”ד יוסף שליט”א: מרן ביקש שלא יספידו אותו, ענוותנותו הגדולה הביאה לכך שהוא לא רוצה שישבחו אותו, אבל איך אפשר שלא להספיד את רבנו . הוא ציווה שלא יספידו אותו אבל הוא לא ציווה שלא נבכה, אז אנחנו נבכה. איך אפשר שלא לבכות. על זה היה דווה ליבנו, על אלו חשכו עיננו. אוי לנו.

אבי מורי זצ”ל אהב אותו, הייתה ביניהם ידידות מופלאה שהתחילה עוד עם אביו, הגאון הקדוש רבי מצליח מזוז הי”ד ומאז שלה לארץ נפשו נקשרה בנפשו. יש הרבה רבנים שיודעים שס אבל זה לא אמת, חוץ משניים שיודעים, והאחד היה מרן רבנו מאיר מזוז יודע שס, בקיא בשס בקיא בעיון. אני קורא לכל תלמידיו רבבות רבבות שהעמיד בכל הארץ. הוא התווה דרך בלימוד, דרך של עיון, אבא היה מדבר תמיד על העיון שלו ולא רק על הבקיאות, עיון תוניסאי היה מגדיר אותו.  מרן רבנו מאיר נלחם בשטחיות. הוא היה עמקן. כל דבר כל סוגיה, ובזכות העמקנות הזו, הוא היה יודע להביא ראיות לכל שאלה שדנים בה הפוסקים. הוא היה יודע להביא מהראשונים. אני מבקש מכל תלמידיו תמשיכו דרכו, תלמדו בעיון אמיתי.  אני רוצה לסיים ולהגיד הרבה תודה לאחיו היקרים שהקימו אימפריה גדולה כאן ובכל רחבי הארץ. כולנו ביחד נמשיך דרכו ותורתו, נמשיך ונזכה לראות אותו בקרוב בתחיית המתים.

הרה”ר הרב ישראל מאיר לאו שליט”א: באיסרו חג הפסח לא נוהגים להגיד דברי הספד, אבל אגיד את האמת את אשר על ליבי. מרן הצדיק גאון גדול, אנחנו מבקשים ממנו להיות שליח של בית ישראל לבקש עלינו רפואה שלימה לכל חולי ישראל, מבקשים ממנו גאולה שלימה לכל הפצועים ולכל האסירים והשבויים והחטופים שישובו בשלום הבייתה.  אין לי את הרשות והיכולת בטח לא בחודש ניסן להספדי ענק וגדול בתורה שכמותו של מרן. בשקט בענווה ובצניעות ובכסא הרחמים הזה בנה ממלכה של תודה של רבבות תלמידים המקדשים שם שמים ברבים.

הרה”ר הרב קלמן בר שליט”א: אחד המספידים אמר בהלוויה של רבי עקיבא איגר, היה עולם אחד עם רבי עקיבא, ועכשיו העולם בלי רבי עקיבא איגר. זה עולם אחר. מורי ורבותי , היה עולם עם מרן ועכשיו יש עולם אחר, ועל זה אנחנו בוכים.  ראש הישיבה היה דמות של מי שלא ביטל. איש של אשכולות שהכל בו. לא היה מקום חלק של תורה שהרב מזוז לא היה בקיא בו, פשט דרוש רמז סוד, כל התנך, דקדוק לשון, פיוט מנהגים הלכות, פסק הלכה, איש של אשכולות, העולם עכשיו לא אותו עולם.  כמה היה איכפת לו על כל חייל. הוא היה רעיא מהימנא. משה רבנו מסר את התורה, מסירת התורה מדור לדור לא כל אחד יכול למסור. מסורת התורה עוברת אך ורק על ידי גדולי ישראל, הם המוסמכים להעביר מדור לדור, הגאון הרב מזוז העביר את המסורת, העביר את כל המסורת של הלימוד של פסיקת ההלכה, והעביר את הדרך איך ללמוד איך לפסוק, איך ללמוד בקיאות. זה היה משה שפיר קאמר. אביו מסר נפש, בזכות מסירות נפש המשיך הרב מרן למסור נפש להקים עולה של תורה. בשנים האחרונות בקושי הלך אבל לא פסיק פומיה מגירסה. מסירות נפש.  מבקשים ממרן שיתפלל על השבויים שנמצאים במצוקה, ועל המשפחות שמתייסרים, כל כך כאב לך, ואתה הרב מזוז תמשיך להיות שליח שם למעלה שהקב”ה יאמר די לצרתנו.