לקראת הדיון בוועדת הכנסת על פיצול הצעות חוק ההסדרים, הפיצה היועצת המשפטית לכנסת, עו״ד שגית אפיק, מכתב בצירוף טבלה הכוללת פירוט תמציתי של הנושאים שבהצעות חוק ההסדרים, והעמדות המשפטיות לעניין התאמתם לחוק ההסדרים ולוועדה המוסמכת לדיון בכל נושא. השנה, על רקע פסיקת בית המשפט העליון בנידון, צירפה אפיק למכתבה גם הנחיה בעניין אמות המידה שעל הכנסת להפעיל לעניין פיצול חוק ההסדרים.
במכתבה מזכירה אפיק כי הצעות חוק התקציב וההסדרים הונחו על שולחן הכנסת באיחור של כחודשיים וחצי, וכי לאורך השנים נמתחו ביקורות נוקבות על השימוש בחוק ההסדרים, שעסקה בלוח הזמן הקצר להעברת הצעות החוק, בפגיעה בכנסת הכרוכה בהעברת מכלול ההסדרים בהצבעה אחת, ובחוסר הבשלות של ההסדרים המוצעים בו. כן היא מציינת כי בפסק דין שניתן השנה, הציב בית המשפט עליון תמרור אזהרה כלפי השימוש בחוק ההסדרים כמסגרת לחקיקת חוקים החורגים מתכליותיו באופן מובהק.
לגוף החוקים, מציינת אפיק כי השנה הצעות חוק ההסדרים כוללות כ-420 עמודים וזאת למרות האיחור הניכר בהגשתן, ומדגישה כי זהו היקף רחב במיוחד גם על רקע העובדה שבשלוש השנים האחרונות הכנסת העבירה 8 תקציבים, ומשום ש״רוב כמעט מוחלט של ההסדרים בהצעות החוק נעדר זיקה ישירה לתקציב המדינה באופן חסר תקדים” וכן בחלקן עבודת המטה שנעשתה חלקית או שלא נעשתה בשיתוף המשרד הרלוונטי שגם יישם את אותה רפורמה, ולגבי חלקן ישנה גם התנגדות של המשרד הממשלתי האמון על תחום הרפורמה ואמור בסופו של יום ליישמה, וכל זאת גם בהשוואה לשנים קודמות.
בנסיבות החריגות האלה וכדי שלא תיפגע איכות הליך החקיקה, מדגישה אפיק כי ישנה השנה “משמעות עצומה” לעבודת ועדת הכנסת בעניין הפיצולים בשני מובנים: האחד – פיצול נרחב מהצעות החוק להליך חקיקה רגיל; והשני – הקפדה יתרה על העברת פרקי ההצעה לדיון בוועדת המוסמכת לכך, בהמשך גם להנחיות קודמות שלה בנושא. בהקשר זה, ציינה את החשש מפני הניסיון ״לעקוף״ את הוועדה המוסמכת שעה “שכבר בשלב זה מוטל צל על מימוש עקרון ההשתתפות של חברי הכנסת והיכולת של הוועדה, וכתוצאה מכך גם של הכנסת, להוציא תחת ידה דבר חקיקה מיטבי, שלם ומקיף”.
לעניין ההנחיה בעניין אמות המידה שיש לנקוט במסגרת פיצול חוק ההסדרים שצורפה כאמור, מציינת אפיק כי לדעתה ריבוי הרפורמות שנעדרות זיקה לתקציב, “הינן גם הוכחה מסוימת לכך שטיוטת נוהל העבודה להצעת חוק ההסדרים שגובשה בייעוץ המשפטי לממשלה ולמשרד האוצר, לא כוללת קריטריונים שלהם השפעה ממשית על העבודה הממשלתית על הצעת חוק הסדרים ואינה מתייחסת לשאלה מה אמור להיות היקפו של חוק הסדרים בשנת בחירות, כולל שאלות של “כלכלת בחירות”.
