בית המשפט המחוזי בירושלים גזר הבוקר (חמישי) שלוש שנות מאסר על אלימלך שטרן מבית שמש, לאחר שהורשע במגע עם סוכן זר וקשירת קשר לאיומים בעקבות משימות שביצע עבור האיראנים, איתם יצר קשר באמצעות אפליקציית ‘טלגרם’.
שטרן, חסיד ויז’ניץ שמתגורר בבית שמש, היה הראשון למעשה שנעצר על ידי השב”כ בעקבות קשר עם איראן, ואחריו החלו לצוץ עוד ועוד ישראלים שבעבור בצע כסף, ביצעו משימות עבור האיראנים באותה השיטה של קשר באמצעות ‘טלגרם’.
דבר מעצרו כבר אז, הכה בהלם את הקהילה החרדית בבית שמש בכלל, ואת קהילת ויז’ניץ בפרט, שנדהמו הן מהחשדות נגדו, והן מהעובדה שהחזיק במכשיר לא כשר שעימו ניהל קשר עם איראנים שבתחילה הציגו את עצמם כבת בשם ‘אנה’.
במהלך המשפט שטרן הודה ביסוד העובדתי שיוחס לו בכתב האישום, עם זאת טען שלא התקיים היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעתו. במסגרת הכרעת הדין, בית המשפט קבע שהוכח, כי הנאשם לכל הפחות חשד שהגורם העומד מאחורי אותה ישות אשר כינתה את עצמה ‘אנה’ הוא סוכן חוץ כמשמעו בחוק, אך העדיף לעצום את עיניו ביחס לכך ונמנע מהפסקת הקשר או מעריכת בירור כנדרש אשר ביכולתו להפיג את החשד. כפועל יוצא, הורשע הנאשם, כאמור, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
במהלך המשפט העיד הרב שאול גרינברגר, מי שהיה גבאי של האדמו”ר מויז’ניץ, ושמכיר את אלימלך שטרן מזמן היותו בישיבה של ויז’ניץ במודיעין עילית, שם היה ר”מ. בעדותו הוא התייחס לשימוש בטלפונים חכמים בישיבה כ-“ייהרג ובל יעבור”, ולדבריו האדמו”ר מתייחס למכשירים שאינם כשרים ככלים פסולים. הוא הסביר כי השימוש של אלימלך בטלפון חכם בעת ביצוע העבירות, עורר “רעידת אדמה” במוסד, רק מעצם העובדה שהוא השתמש בטלפון חכם.
מבחינת הרב גרינברגר, מדובר בהשפלה ובושה שלא ניתן להרים את הראש ממנה, ברמה שמדובר בריסוק אישיות עבור אלימלך שטרן. לאור זאת, הרב גרינברגר סבר שתכליות הענישה הפליליות כבר הושגו ביחס לנאשם, כיוון שהוא עובר עונש משמעותי בקהילה, מאברך חשוב ומבוקש במיוחד למי שמעמדו התרסק. הרב גרינברגר מסר שאלימלך חווה נפילה, אך כעת הוא מתחיל לחזור לעצמו, מציג שאיפות לחזור לעולם התורה ולמשפחה. .הוא הסביר בעדותו כי מבחינת שיקולי הרתעת הרבים המקרה של אלימלך שטרן עשה את העבודה היטב, כיוון שעם פרסום המקרה, באף בית אב חרדי לא יעלו על הדעת לחזור על כזה מעשה.
בא כוח המאשימה עו”ד ישי זיגמן התייחס במהלך המשפט לנושא ההרתעה, ואמר כי אלימלך שטרן הוא הראשון ב-“גל” הנוכחי של מי שבאו במגע עם סוכני חוץ איראנים בתקופה שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. לכן, אין פסיקה ממנה ניתן ללמוד על מדיניות הענישה הנהוגה. הוא טען כי במקרה זה בית המשפט צריך לצעוד בתלם שאינו חרוש, ראוי לתת ביטוי לשיקולי הענישה השונים במדיניות הענישה. כך למשל, יש להחמיר את הענישה נוכח שינוי הנסיבות הביטחוניות בעקבות מלחמת חרבות ברזל, בייחוד בעבירות ביטחוניות כמו אלו שבענייננו.
השופטת התייחסה בהכרעתה לסמר היבטים כך למשל שמדובר בנאשם שביצע פעולות עבור מדינת איראן שהיא מהגדולות שבאויבי ישראל אם לא הגדולה שבהם והנזק הפוטנציאלי מפעולותיו לביטחון המדינה ולחיי אדם אינו ברף נמוך. בנוסף, אין מדובר ביצירת קשר חד פעמי עם אנה, כי אם בקשר נמשך ושיטתי. נדבך נוסף לחומרה, הוא עיתוי ביצוע העבירה, שנעברה בעת מלחמה כאשר כוחות הביטחון עוסקים בהגנה על תושבי מדינת ישראל מפני אויביה. עוד אמר כי העבירה תוכננה היטב עת קיבל הנאשם טלפון מוטמן אשר עמו יוכל לנהל קשרים לטובת הקשר, וכאמור, נמשכה לאורך זמן. מאידך גיסא, הנאשם פעל ללא מניע אידאולוגי, אלא מתוך קשיים אישים ובצע כסף, ולכן אשמו במדרג נמוך יותר.
משכך קבעה השופטת כי לאחר שנתנה דעתה לחומרת העבירות ולתקופה בה הם בוצעו, לנסיבות ביצוען, לערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנוהגת. היא סבורה, כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין שנתיים לחמש שנות מאסר בפועל.
לסיום קבעה כי העונש יהיה בחלק העליון של השליש התחתון של מתחם העונש ההולם, ופסקה כי ירצה שלוש שנות מאסר שמהם ינוכו ימי מעצרו (כחודשיים). בנוסף יוטל עליו עונש של 12 חודשי מאסר נוספים על תנאי באם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה דומה. כמו כן, הוא ייקנה בסך של עשרת אלפים שקלים.
לסיום כתבה השופטת: “הלב נחמץ על כך שאברך חיובי ותורם לקהילה הגיע מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, והעונש שיוטל עליו יגרום לפגיעה קשה באשתו וילדיו הרכים. כמו כן ברי, כי עונש מאסר לאדם נעדר עבר פלילי, שזהו לו מאסרו הראשון, וחווה את המעצר באופן לא פשוט, יהיה לו קשה עד מאוד. אולם, הנאשם הוא זה אשר הביא את עצמו ואת משפחתו למצב זה במעשיו, ואין מנוס מליתן משקל משמעותי לצורכי גמול והרתעה בעבירות מסוג זה שנעברו בעת מלחמה.
כעת ניתנת האפשרות לערר לבית המשפט העליון בתוך חודש וחצי על גזר הדין, ולא מן הנמנע כי פרקליטות המדינה תבקש לערער, שכן מלכתחילה היא ביקשה להשיג עונש חמור יותר על שטרן, שכאמור, הינו מקרה ראשון שבאמצעותו מבקשים לייצר הרתעה.
