היועצת המשפטית לממשלה לבג”צ: הממשלה לא גיבשה תכנית לשלילת הטבות כלכליות אישיות ממשתמטים משירות, למרות שהסנקציות האישיות והכלכליות נגד משתמטים בני הציבור החרדי התגלו כיעילות, ולדבריה ‘מחדל’ זה מנוגד לפסיקה, פוגע בצרכי הצבא ובשוויון בנטל השירות.
בתשובתה לבג”צ, כתבה היועמ”שית כי מהנתונים העדכניים עולה כי על רקע יישום תכנית האכיפה שגיבש הצבא, וכן בשל פעולות רתימה חסרות תקדים שביצע הצבא, חלה עליה בשיעור המתגייסים מבני הציבור החרדי, לעומת השלישון המקביל בשנת הגיוס החולפת.
בעוד שהיא כותבת זאת כעובדה, מיד לאחר מכן היא ממהרת לכתוב כי זו הערכת גורמי הצבא ולדבריה התגייסו כ-1,100 מתגייסים בני הציבור החרדי.
עם זאת בהמשך תשובתה היא כותבת כי על הממשלה לגבש ללא דיחוי מדיניות אכיפה אפקטיבית, שתביא למיצוי השימוש בכלים ובסנקציות כלכליות, ביניהן שלילת הטבות אישיות-כלכליות, אשר להערכת גורמי המקצוע באוצר צפויה להיות להם השפעה משמעותית במיוחד על היקף המתגייסים.
לצד זאת היא כותבת כי להערכת גורמי המקצוע בממשלה הציפייה בקרב בני המגזר החרדי להעברתו של חוק אשר דה-פקטו יאפשר קבלת פטור מגיוס וביטול הליכים פליליים ומשמעתיים שננקטו ביחס למי שהוכרז כמשתמט, מהווה כעת תמריץ שלילי לגיוס, ואלמלא ציפייה זו, תוצאות פעולות האכיפה המתבצעות היו גבוהות יותר.
עוד כותבת היועמשית כי “התמונה העולה לפיה המשטרה הצבאית, ככלל, אינה מקבלת אישור לבצע בעת הזו פעילות יזומה בסביבה אזרחית כלפי משתמטים בריכוזי מגורים של בני הציבור החרדי, ואף לא באזורי “מעטפת”, וכי המשטרה, ככלל, אינה מעכבת משתמטים שאותם היא פוגשת במפגשי אקראי, גם מחוץ לריכוזי מגורים, היא קשה. מציאות זו אינה מתיישבת עם חובות כלל גופי המדינה הרלוונטיים לאכוף את החוק באופן שווה, ומהווה פגיעה ממשית באכיפה האפקטיבית של חובת הגיוס, אי-מיצוי פוטנציאל ה גיוס ואכיפה בלתי-שוויונית”.
בעיקר תשובתה לבג”צ כותבת בהרב-מיארה כי ניתן להשית סנקציות אישיות כמו למשל באמצעות משרד הפנים בכל הקשור לארנונה. דרך משרד החינוך, בכל הקשור לסבסוד תשלומי הורים במסגרות משלימות שונות ומימון צהרונים, באופן שתישלל זכאות לסבסוד צהרון. במשרד התחבורה באמצעות סנקציות אישיות בסבסוד מחירי הנסיעה בקווי שירות של אוטובוסים ומחירי נסיעה של רכבת. במשרד השיכון באמצעות שלילת זכאות לסיוע בשכר דירה, השתתפות בדירה בהנחה, ומתן הלוואות למשכנתא.
