אחרי משבר שנמשך שעות בודדות בלבד, דגל התורה ושס הצביעו עם הקואליציה ואשרו את הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה שמטרתו הגדלת הגרעון, וביצוע שינויים בתקציב המדינה לקראת אישורו בקריאה שניה ושלישית.
ההצעה להגדלת הגרעון באה להצבעה במליאת הכנסת, בשל המלחמה והשינויים שחלו בעקבות כך בתקציב המדינה לשנת 2026 שטרם אושר בקריאה שניה ושלישית.
במהלך היום הודיעו שס ודגל התורה ליו”ר הקואליציה כי לא יתמכו בהצבעה להגדלת הגרעון, בשל קשיים משפטיים שמערימים על תקציבים הנוגעים למוסדות החרדיים, והחשש שבשל כך התקציב לא יכלול את הכספים הקואליציוניים שהובטחו בתמורה לאישור התקציב.
משמעות ההודעה הייתה כי הקואליציה נכנסת לבעיה רצינית, הן בשל עיכוב בתקציב המלחמה, והן בשל הבעייתיות שהדבר יגרום לאישור תקציב המדינה בתוך שבועיים.
שר התקשורת שלמה קרעי ניסה למשוך בדברים במליאת הכנסת, בכדי לאפשר למצוא פתרון, אולם משלא נמצא הוחלט לשנות את סדר היום של המליאה עד למציאת פתרון, וזה אכן נמצא בהמשך, כשטרם הוברר מהו הפתרון שסיפק את ראשי דגל התורה ושס.
לפני זמן קצר אישרה מליאת הכנסת את התוספות והשינויים בתקציב כמו גם את הגדלת הגרעון שיעבור את ה-5%. 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 45 שהתנגדו. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת, לקביעת הוועדה שבה תידון ההצעה.
בהתאם לעדכון בתחזית ההכנסות והצמיחה, מוצע להעלות את תקרת הגירעון לשנת 2026 כך ששיעור הגירעון הכולל לא יעלה על 5.1% מהתוצר.
עוד מוצע להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2026 בסך של כ-32 מיליארד ₪ נוספים, נוסף על גידול השיעור המותר בהוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2026 בסך של עד 4.4%, אשר הוצע במסגרת תיקון מס’ 30 לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית.
כמו-כן, מוצע לקבוע כי הממשלה תהיה רשאית להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2026 בסכום נוסף של 7 מיליארד ₪, בהתקיים תנאים מסוימים אשר ייקבעו בחוק יסודות התקציב.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: “ביום 28 בפברואר 2026 החלה מדינת ישראל מערכה שבמסגרתה תקפה מטרות רבות בשטח איראן במגוון אמצעים, והוכרז על מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית, לכל שטח המדינה.
במהלך המערכה, שנכון למועד פרסומה של הצעת חוק זו עודנה נמשכת, ספג העורף הישראלי מתקפות טילים רחבות היקף שגרמו למותם ולפציעתם של תושבים ולנזק לבתים שאילץ את תושביהם להתפנות מהם.
מתקפות אלה, משטח איראן ומשטח לבנון, גררו מאמצי הגנה משמעותיים של זרועות הביטחון. במסגרת המערכה גדל באופן ניכר היקף גיוס המילואים ביחס לתחזיות, גדלו הוצאות לחימה אחרות, ובכלל זה רכש ביטחוני, ונוצרו צרכים אזרחיים הדורשים מענה תקציבי”.
