מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק בורוות באמצעות בתי דין דתיים של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי. 65 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 41 מתנגדים. החוק משיב לאחר 20 שנה למערכת בתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בענייני ממון בהסכמת הצדדים.
מדובר במהלך חשוב ומשמעותי המשיב למערכת בתי הדין סמכות שהייתה נתונה לה עד לשנת 2006 והופסקה בעקבות פסיקת בג"צ, מאז בתי הדין הרבניים דנו רק בענייני נישואין וגירושין, ירושות ועוד כמה נושאים מצומצמים. כעת, עם השלמת החקיקה, יוכל הציבור הרחב לשוב ולהתדיין בערכאה שיפוטית מוסדרת ומפוקחת הפועלת על פי דין תורה.
אישור החוק נחשב להישג כביר ולאבן דרך בביצור מעמדה של היהדות במדינת ישראל, והוא יצא אל הפועל במידה מכרעת הודות לפועלו הנחרץ והבלתי נלאה של נשיא בית הדין הרבני הגדול, מרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א.
נשיא בית הדין פעל במרץ רב מול כלל ראשי הסיעות והדרגים המקצועיים בכנסת ובממשלה כדי להבטיח את קידום החקיקה, מתוך חזון לאפשר לכל יהודי המעוניין בכך את הזכות הבסיסית לדון בסכסוכים ממוניים על פי ההלכה בערכאה ממלכתית.
החוק החדש מעגן באופן ברור את עקרון ההסכמה המלאה, וקובע כי סמכות השיפוט תוקנה לבית הדין רק לאחר שכל הצדדים להליך נתנו את הסכמתם המפורשת בכתב. החוק אינו משנה דבר בדין האזרחי הנוהג, אלא מוסיף נתיב וולונטרי עבור הציבור המבקש ליישב סכסוכים בדרך של בוררות תחת פיקוח ממלכתי, תוך מתן מענה לצורך הציבורי בערכאה בעלת סדרי דין מובנים, רישום פרוטוקולים ואפשרות לערעור – יתרונות שאינם קיימים תמיד בבתי דין פרטיים.
יתרה מכך, החוק מבטיח כי פסיקות בתי הדין יעלו בקנה אחד עם חוקי המגן במדינה, בהם חוק שיווי זכויות האישה וחוקי העבודה המגנים על זכויות עובדים. בשונה מבוררות פרטית, פסק דין שיינתן בבית הדין הרבני בעניינים אלו יהיה בעל תוקף של פסק דין של בית משפט לכל דבר ועניין, ללא צורך בהליכי אישור נוספים, ובכך הוא מציע הליך מהיר, יעיל ובעלויות נמוכות.
עם אישור החוק, בירך נשיא בית הדין הרבני הגדול, מרן הראשון לציון הרב דוד יוסף שליט"א, את כלל הגורמים שנרתמו להצלחתו והודה במיוחד ליו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, על השקעתו המרובה בליבון החוק וגיבוש נוסחו המקצועי. הנשיא ציין כי הוא מייחל לכך שהחוק יביא להאדרת התורה ולקירוב לבבות, כאשר בתי הדין ייתנו מענה הלכתי מקיף לצרכי הכלכלה והחברה המתפתחים במדינת ישראל.
יוזם הצעת החוק ח"כ משה גפני: את הצעת החוק הגשתי לראשונה מיד לאחר פסיקת בג"ץ בתאריך ח' בניסן תשס"ו – באופן סימבולי לפני עשרים שנה בדיוק. שמעתי שבאופוזיציה טוענים שהסטטוס-קוו הסתיים היום ואני שואל איפה היה הסטטוס קוו כשהבאתי את חוק החמץ שמסמיך את מנהלי בתי חולים למנוע הכנסת חמץ למרכזים הרפואיים, או במקרים אחרים נוספים. דווקא בתקופת המלחמה שאנחנו זקוקים לישועות מהקב"ה, כשבאים שני אנשים שמעוניינים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה בהסכמה של שני הצדדים – מה רע בזה? הסטטוס קוו כאן, היה ונשאר!
אני שמח שאנחנו מצליחים להעביר את החוק הזה בס"ד אחרי כל כך הרבה שנים ולהרחיב את סמכותם של בתי הדין בישראל. כך נפעל גם במאבקים האחרים, נמשיך בנחישות ולא נרפה!
מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אלי בן דהן, הצטרף לברכות והדגיש כי המערכת ערוכה ומוכנה לפעול באחריות ובשקיפות, תוך מתן שירות מקצועי ורגיש לכלל האזרחים שיבחרו במסלול זה ליישוב סכסוכים. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן: "זו זכות גדולה לכנסת שאנו מעבירים את החוק הזה היום. זהו תיקון עוול של הרבה שנים. זו הצעה פשוטה וטריוויאלית שהייתה צריכה להיות מוסכמת על כולם כי אין דבר שהוא יותר ליברלי מזה – לתת לשני מבוגרים להגיד שהם רוצים לדון בהסכמה בסוגיה בסכסוך ביניהם לפי דין תורה".
