אין המחשה טובה יותר ממה שקרה הלילה (ראשון) בהצבעה על תקציב המדינה, בכדי להבין שאין באמת אופוזיציה בכנסת ישראל.
יותר משלוש שנים שיושבים בספסלי האופוזיציה ח”כים שלא ממש מבינים את תפקידם. יש שם מי שחושבים שאם יצווח בקול גדול יותר הם ירשימו. ספק אם את יו”ר מפלגתם הם מרשימים, אולם דבר אחד ברור, את תומכיהם שבבית הם לא מרשימים.
הראיה לכך, אלו הסקרים שלא נותנים להם יותר מידי מנדטים, ומחלקים את עיקר חלקי עוגת המנדטים המתנגדים לממשלה, דווקא לאלו שנמצאים כעת מחוץ לכנסת – בנט, אייזנקוט וגולן.
כשרואים את “פעילות” האופוזיציה, אפשר להבין מיד מדוע הממשלה והקואליציה צפויים להשלים את ימיהם ולחולל היסטוריה של עשרות שנים. אם זה כשלעצמו אירוע, בטח ובטח כאשר מדובר בממשלה שבזמן כהונתה התחולל הטבח הגדול ביותר מאז השואה לעם היהודי.
די להיזכר בתחילת ימיה של הממשלה בהפגנות שהיו ברחובות תל אביב וירושלים, ולהבין כמה מתנגדי הממשלה מחוץ לזירה הפוליטית היו נחושים להחליף את השלטון. בפועל, זה לא קרה. לא רק בגלל הקואליציה המאוחדת, אלא בעיקר ובגלל חוסר ההבנה של האופוזיציה הנוכחית כיצד מתנהלים.
מרכזת האופוזיציה שבאה משורות ‘יש עתיד’, לא תקבל ציון גבוה כשתסיים את תפקידה הפרלמנטרי. אולי הלוליינות הפוליטית לעבור ממפלגה של כחלון למפלגה של לפיד, תתן לה נקודה או שתים, אך בכל הקשור לעבודתה בכנסת, היא תקבל ציון נמוך, שלא לומר נכשל. אם יש דבר שהיא טובה בו, אלו הצעקות המעצבנות שהיא משמיעה פעם אחר פעם. בזה היא בהחלט יכולה להתהדר שהיא מעצבת את הקואליציה, אך מעבר לכך כלום.
ארשת החשיבות שבה החזיקה את הקלסר עם הדפים הצהובים של ההסתייגות לתקציב, לא עשו רושם על חברי הקואליציה שבהצבעה אחת לימדו עד כמה אי הבנה יש שם באופוזיציה. אפשר להגדיר את זה ‘פשלה’, אך האמת שזו חוסר מקצועיות. היטיב להסביר זאת השר אלקין שבעברו היה רכז קואליציה וידע גם איך להכות מהאופוזיציה. “אירוע שאני לא זוכר כדוגמתו שנים רבות” כתב אלקין והוסיף: “אופוזיציה שמתרשלת לבדוק על מה מצביעים”.
בהצבעות על תקציב אפשר תמיד לומר שה”עייפות שיחקה”. בדרך כלל זה קורה לקואליציה שהעייפות משחקת נגדה, ואז נדרשים לחזור ולדון בהסתייגות שנכנסה בטעות, ולהחזירה לאחר מכן להצבעה במליאה.
במקרה הנוכחי זהו עייפות האופוזיציה. זו עייפות של מי שרצה לקצר בדיוני התקציב וויתרו על שעות רבות של דיונים, זו עייפות של מי שוויתר בלא מעט הצבעות על הסתייגויות (דבר שקורה לרוב בהצבעות על הסתייגויות) אבל זו בעיקר עייפות של אופוזיציה שעייפה מתפקידה, ולא יודעת לעשות את מה שהיא צריכה לעשות. בצורת הדברים הנוכחית, אפשר להבין למה אין לה סיכוי להגיע לשלטון.
