לאחר הדיון שנערך בצהרים (ראשון), ניתן צו על תנאי בו מורה בית המשפט למדינה ולפיקוד העורף לתת טעם מדוע לא תיקבע על ידם מדיניות התגוננות הנוגעת למקומות הקדושים המאזנת בין צרכי הביטחון ובין מימוש הזכות לחופש הדת והפולחן, כאשר את התשובה יצטרכו לתת עד ליום שלישי בשעה 10 בבוקר.
במהלך הדיון שנערך מקודם יותר טען עו”ד רוזנבלט שייצג את העותרים כי הוא שואל מה נשתנה שיש אפשרות רק למאה איש, כאשר בראש השנה האחרון כשהייתה התקפה מסיבית מאיראן במלחמת 12 הימים, כאשר אותו פיקוד העורף אישר 300 איש בו זמנית. הוא הוסיף כי “ברגלים יש מצווה חשובה לעלות ולהיראות בפני הכותל, מדובר במצווה דאורייתא, ולכן לפחות כפי שהיה אז, 300 איש, והנה בהפגנות אושרו 600 איש.
הוא ציין בפני השופט כי נסע לכותל בשעה 3 בלילה וביקש להנכס ולא נתנו לו. “אין ספק שלא היו שם אנשים, כלומר המתווה קיים על הנייר ולא במציאות אלא אם כן הוא חבר של מישהו”.
עו”ד בלאק שגם הוא ייצג את העותרים אמר כי היה בעבר בכותל וכשהייתה אזעקה הכניסו את כולם למנהרות הכותל. לכן, קצת תמוה שפתאום אומרים שזאת סכנת מוות עם סכנה אמיתית לציבור.
עו”ד רוזנבלט אמר כי “נקודה חשובה ביותר שבשלה הגשנו את העתירה. אתמול בית המשפט נתן החלטה יסודית וצודקת שאומרת, עם כל הכבוד לגורמי המקצוע, פיקוד העורף, וכן הךךאה, עדיין יש זכויות שהן זכויות, אי אפשר בהחלטה שאולי יקרה משהו לבטל אותם. בית המשפט העביר את האיזון משליטה אבסולוטית של גורמי המקצוע, למרחבה החלטה של כל פרט אם הוא לוקח סיכון לגבי ההפגנה והוא לוקח את הסיכון”.
הוא שב ואמר כי 30% מתושבי המדינה צופים על הדיון הזה ורוצים לראות האם בית המשפט העליון מתייחס באותה הבנה כלפי מצוות דאורייתא לעלייה לרגל באותה המדיה של אנשים שרוצים לבטא עצמם בהפגנה, שם אושר 600 איש. השופט יצחק עמית אמר כי האיזון מורכב משני פרמטרים: האחד מושתת על זכויות יסוד ואיזון פיזי, שכן כל המקומות שנבחרו, למשל מרכז חורב, והבימה נתנו פתרון פיזי וחשבנו שפיקוד העורף נוקט גישה נוקשה מדי. כרגע הפרמטר הפיזי הוא לא ‘הבימה’ והוא משהו אחר ממה ששמענו. כששמעתי את העתירה מיד אמרתי: “מה רע בנהרות הכותל”? עו”ד רוזנבלט אמר: לא מבקשים גזרה שווה, מבקשים להקיש. השופט עמית אמר “הבימה” לא דומה למנהרות הכותל.
השר בן גביר שנכח בדיון אמר כי לדעתו החלטת השופטים בנוגע להפגנות קפלן לא היו נכונות. “איני מסתיר יש לי ביקורת קשה על ההחלטה שלכם אבל מרגע שנתתם אותה אי אפשר להפלות בין דין לדין. לא בכותל ולא בהר הבית. היה מצופה להגיד את עמדתי, אך היא לא נאמרה ולכן הגעתי לכאן”.
