סילבן אדמס, נשיא הקונגרס היהודי העולמי–ישראל, נשא היום (שלישי) נאום חריף ואישי בפני למעלה מ-130 בכירים באכיפת החוק מארצות הברית, אירופה ומדינות נוספות, באושוויץ, במסגרת משלחת בינלאומית המתמודדת עם העלייה העולמית באנטישמיות.
המשלחת איחדה בין בכירי משטרה מהעולם לצד ניצולי שואה ונפגעי טרור אנטישמי מהשנים האחרונות מארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה. חברי הקבוצה משתתפים במצעד החיים ומתחייבים לחיזוק שיתוף הפעולה הבינלאומי במאבק בקיצוניות ובאלימות ממוקדת.
בנאומו באושוויץ ביום הזיכרון לשואה, הציג אדמס את הרגע הנוכחי כמבחן לשאלה האם חברות דמוקרטיות מוכנות לפעול לפני שההיסטוריה חוזרת על עצמה.
“כשאנו עומדים כאן, באושוויץ, אנו יכולים ללמוד מה קורה כאשר מתעלמים מסימני האזהרה המוקדמים של שנאה, וכיצד היא שוחקת ובסופו של דבר ממוטטת את הנורמות של חברות דמוקרטיות,” אמר אדמס.
בהתבסס על סיפור משפחתו, תיאר אדמס כיצד האמין בעבר כי האנטישמיות נדחקה לשולי החיים המודרניים. “האמנתי שהסיסמה שלאחר השואה ‘לעולם לא עוד’ אכן משמעותה לעולם לא עוד,” אמר. “ובכן, טעיתי”.
הוא הצביע על התגובה העולמית לאחר מתקפות ה-7 באוקטובר כנקודת מפנה. “ב-8 באוקטובר… כבר התקיימו הפגנות גדולות נגדנו ברחובות. הם חגגו, הצדיקו והאדירו באופן חולני את המתקפה הקשה ביותר על יהודים מאז השואה,” אמר, וציין כי האנטישמיות “צועדת בגלוי ברחובות המרכזיים שלנו”.
אדמס הדגיש את נוכחותם של שורדי מתקפות אנטישמיות מהעת האחרונה, שהצטרפו אליו לאושוויץ במסגרת המשלחת. ביניהם: אווה ויצן, שורדת מתקפת חנוכה בבונדי ביץ׳ בסידני, שבה נרצחו בעלה טיבור ויצן וחברתה הקרובה אדית ברוטמן; יוני פינלי, שנפצע במתקפת יום כיפור בבית כנסת במנצ׳סטר; וקתרין שקופ ואבי טלמוד, אנשי צוות בשגרירות ישראל בוושינגטון, ששרדו את פיגוע הירי שבו נרצחו עמיתיהם שרה מילגרם וירון לישינסקי.
בהסתמך על הנתונים הגלובליים העדכניים (המופיעים בהמשך), הזהיר אדמס כי הזינוק הנוכחי באנטישמיות אינו מבודד, אלא חלק ממגמה עולמית מתמשכת המתורגמת יותר ויותר לאלימות ברחבי החברות המערביות.
לדבריו, גל האנטישמיות הנוכחי אינו ספונטני, אלא מונע בחלקו על ידי כוחות חיצוניים מתואמים המבקשים לערער את החברות המערביות. הוא הצביע על הרטוריקה הרצחנית ארוכת השנים של איראן נגד יהודים ועל שימוש ברשתות פרוקסי, לצד מה שתיאר כהשקעות של עשרות שנים מצד קטאר בתשתיות איסלאמיסטיות, במדיה ובהשפעה אקדמית ברחבי אירופה וארצות הברית. הוא הדגיש גם את תפקידן של פלטפורמות דיגיטליות, ובפרט כאלה הקשורות להשפעה סינית, בהגברת מסרים אנטישמיים ובהאצת הפצתם בקרב צעירים.
לדברי אדמס, כוחות אלו פועלים במסגדים, בקמפוסים ובמערכות מדיה חברתית, ויוצרים סביבה מתמשכת ומאורגנת של הסתה, שמורידה את סף הרדיקליזציה ומובילה יותר ויותר לאלימות.
אדמס הזהיר גם מפני היקף האיום מצד הנהגת איראן ויכולותיה, והציג הקבלה היסטורית ישירה: “בלחיצת כפתור, האייתוללה ח׳אמנאי יכול היה לעשות את מה שלקח להיטלר שנים רבות להשיג,” אמר, בהתייחס להשלכות האפשריות של הסלמה גרעינית בלתי מרוסנת ולאיומים המפורשים של המשטר האיראני כלפי ישראל.
בסיום דבריו, פנה בקריאה ישירה ודחופה למנהיגי אכיפת החוק: “שמעתם את הניתוח. אתם מבינים את הדפוסים. אך כעת אני מבקש מכם לעשות דבר פשוט יותר. הביטו סביבכם,” אמר. “ניצולי השואה כאן. הם יושבים לצידנו. הביטו בעיניהם. ראו מה נלקח מהם כאשר התעלמו משנאה, כאשר הצדקו אותה, כאשר אפשרו לה לגדול. אנו עומדים כאן באושוויץ, שם הבלתי נתפס הפך למציאות… משום שרבים מדי ראו את הסימנים ולא פעלו”.
אדמס הזהיר מפני השלכות חוסר הפעולה: “האנשים היושבים לצידכם הם שורדי שואה אחת. אם ניכשל, אנו עלולים ליצור את דור השורדים הבא. לכן עליכם לפעול מוקדם. לפעול בבירור. ולפעול ללא היסוס. משום שמה שהחל כאן לא החל בתאי הגזים. הוא החל במילים. בהסכמה. ובשתיקה. אל נא נאפשר לשואה נוספת להתרחש. לא במשמרת שלנו. לא במשמרת שלכם”.
המשלחת תשתתף במצעד החיים לצד אלפי משתתפים מרחבי העולם, בהובלת ניצולי שואה, כביטוי לזיכרון, סולידריות ואחריות משותפת.
