הלוויה רווית כאב, תוך כדי השבעה. בירושלים נערכה הלילה (ראשון) הלווייתו של הבחור אברהם ישעיהו שפיגל ז”ל, בן 17, תלמיד ישיבת תפרח, שטבע למוות בחוף הים בנתניה לפני עשרה ימים, ורק היום נמצאה גופתו במרחק רב מול חופי הרצליה.
לאחר זיהוי הגופה במכון לרפואה משפטית באבו כביר, הובאה הגופה בסמוך לביתו ברחוב הרב כהנמן בשכונת רמת שלמה בירושלים, שם נערכו ההספדים.
האבא, ראש הישיבה הגה”ר שלמה שפיגל, פתח ואמר: ה’ נתן וה’ לקח, יהי שם ה’ מבורך. כתוב שהקב”ה שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק, אבל מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? איך אפשר לשמוח? אבל אצל הקב”ה יש גם שמחה, אבל מצד שני יש גם ‘במסתרים תבכה נפשי’, ואצל הקב”ה זה לא סתירה”.
“אנחנו לקינו בכפליים. אחד ועוד אחד זה הרבה יותר משניים. כשאדם שאוהב אותך נותן לך מכה זה כואב הרבה יותר. הקב”ה נתן לנו משפחה יפה, הכל הלך כמו דבש, על מי מנוחות. לקבל מכה כזאת כפולה, זה אוי לנו כי לקינו בכפליים, ושהקב”ה ייתן לנו ‘נחמו נחמו עמי’ בכפליים”.
בהמשך ספד ראש ישיבת תפרח הגה”ר אביעזר פילץ, שאמר: “קול ה’ בכוח, קול ה’ בהדר, קול ה’ שובר ארזים. ארזים זה הבחורים יששכר דב ואברהם ישעיהו שהיו שתולים בבית ה’, בחצרות אלוקינו יפריחו, הקב”ה שבר את הארזים בצורה לא טבעית. כל בני הישיבה מדוכדכים ורואים עליהם את האבלות.
המשגיח הגה”ר בנימין פינקל, ספד ואמר כי “אנחנו בימים אלו מתאבלים על תלמידי רבי עקיבא שמתו לו 24 אלף תלמידים ולכאורה רבי עקיבא היה צריך להיות בייאוש, אך מיד אחרי שמתו כולם הוא הלך ולימד עוד חמישה תלמידים חדשים שמהם יש לנו את כל התורה. אני אומר לך ר’ שלמה, תמשיך בעבודת הקודש בישיבה למרות כל הקושי והצער”.
