לנתניהו יש פלונטר פוליטי שספק אם נתן לכך את הדעת, אולם זה הולך להיות אחד האירועים הקשים מבחינתו, שלמקרה שישיג רוב של 61 עם המפלגות החרדיות, הוא יגלה שקשה לו להקים קואליציה ולומר לנשיא ש’עלה בידו’.
האירוע הוא כמובן ‘חוק הגיוס’. בעוד שנתניהו הודיע בתחילת השבוע לראשי המפלגות שהוא אינו יכול להעביר את חוק הגיוס, בעוד כמה חודשים הוא יגלה שהבעיה שלו קשה פי כמה, או אם לדייק, קשה פי 3.
בכדי להבין מדוע, נלך לאחור אל חוק הגיוס הנוכחי, חוק שחל עליו ‘דין רציפות’. צמד המילים הזה איפשר לקואליציה לקחת את אותו ”חוק גיוס’ של ממשלת בנט-לפיד-גנץ, ולרכוב עליו מכוח החוק שמאפשר להמשיך חקיקתו של חוק שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת.
הרעיון המבריק הזה היה של דרעי. דרעי אמר ניקח את החוק שהשמאל רצה להעביר, ואותו נחוקק AS-IS, בדיוק כפי שהם בשמאל רצו להעביר.
בשמאל קפצו ונזעקו, וגם בתוככי הקואליציה היו אי אלו ‘צדקנים’ שאמרו שמה שהיה לפני השבעה באוקטובר לא נכון לעכשיו, וכך מצאנו את השמאל וחלקים בימין בליווי המערכת המשפטית, מכניסים תוך החוק סנקציות, יעדים ושאר מרעין בישין.
כאמור, נתניהו הודיע בתחילת שבוע לראשי המפלגות החרדיות, כי אין ביכולתו להעביר את החוק, מה שהביא להחלטה על פיזור הכנסת, והחלטה של מרן הגר”ד לנדו שליט”א לפרק את הגוש הקיים מזה 11 שנים.
כשמתקדמים כמה חודשים קדימה, עשויים להיות אחד מהתרחישים הבאים: או שלנתניהו יהיה רוב של 61 ח”כים עם החרדים, או לחלופין שלגוש השמאל יהיה רוב של 61 בתמיכת הערבים, והאופציה הנוספת היא שלא יושג רוב כלל למי מן הצדדים ושוב נמצא את עצמנו בסבב בחירות נוסף בחלוף מספר חודשים.
אם הולכים אל התרחיש הראשון, זה האופטימי ביותר עבור נתניהו, או כי אז הוא צפוי לגלות סבך פוליטי שכדאי לו מאוד לתת עליו את הדעת כבר בעת הזו.
בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם ראשי המפלגות החרדיות לא יסכימו לקבל מנתניהו כל דחייה. הם ידרשו תשלום במזומן ועוד לפני הקנייה. את חשבונית המס הם כבר שלחו לו בשלוש השנים האחרונות, עכשיו הם ידרשו תשלום בבנק.
הדרישה תיהיה הפעם חקיקת חוק הגיוס עוד קודם כינונה של הממשלה. כלומר, שבועיים לאחר הבחירות, כאשר הכנסת ה-26 תחל את ימיה, ידרשו מנתניהו להתחיל בחקיקה מיידית, ורק כשזו תושלם, המפלגות החרדיות יראו את עצמם נותנים אתה אצבע לנתניהו בכדי שיאמר לנשיא ‘עלה בידי’. רגע לפני זה לא יקרה, וזה יהיה המחיר שיגבה מנתניהו על כל המריחות שלו לאורך השנים האחרונות.
אלא שכאן בדיוק מתחיל הסבך הפוליטי. בעוד שנתניהו יכול היה לחסוך לעצמו לא מעט זמן בהליך החקיקה הנוכחי, מכיוון שהקואליציה השתמשה ב’דין הרציפות’ על חוק הגיוס, הפעם היא לא תוכל לעשות את השימוש הזה, שכן לא ניתן להחיל דין רציפות על חוק שכבר הוחל עליו בעבר ‘דין רציפות’.
במילים הכי פשוטות: כל השעות הרבות של ח”כ ביסמוט בוועדת חוץ וביטחון שעמל על החוק והצליח להגיע לישורת האחרונה, הכל מתאדה כלא היה, או כנאמר בערבית ‘כלאם פאדי’.
ביממה האחרונה היו מי בליכוד שגילו את הדבר, והחליטו לנסות ולהקדים תרופה למכה. לשם כך, הם ביקשו לשנות את החוק בצורה מהירה, ולאפשר החלת ‘דין רציפות’ גם על חוק שכבר הוחל עליו בעבר. בגישושים הראשונים שעשו הבוקר (חמישי) מול דגל התורה, הם קיבלו תשובה כל כך בוטה, שהצטערו על הרגע שבכלל שאלו.
בדגל התורה הבהירו להם כי לא רק שזה לא מעניין אותם, אלא שמבחינתם הם חשודים ב’מריחת זמן’, כך שאין להם שום אמון בנתניהו, ומכיוון שההוראה שקיבלו זה לזרז את פיזור הכנסת כמה שיותר מהר, אז זה בדיוק מה שבכוונתם לעשות מבלי להסתכל לצדדים לשום חוק אחר, חשוב לנתניהו או לקואליציה ככל שיהיה.
נתניהו יכול לבוא בתלונות רק לעצמו, הן על הדרך שהתנהל מול המפלגות החרדיות לאורך כל השנים האחרונות, ובעיקר על צורת ההתנהלות של הימים האחרונים. כבר אמרנו שכך שותף לא מתנהג עם שותפיו, אולי כעת הוא מתחיל להבין קצת ממה שמרגישים במפלגות החרדיות, ובעיקר כיצד מרגיש הציבור החרדי. טוב יעשה נתניהו אם יתחיל לעבוד בקרב מתפקדי הליכוד בכדי שלפחות הרשימה הבאה של המפלגה, לא תיהיה עם כל מיני ח”כים שמסנדלים אותו ולא מאפשרים לו להעביר חוקים שנדרשים לשלימות הקואליציה.
