אחרי חודשים של דיונים ואחרי שינוי מהותי בחוק שבתחילה הוגדר כפיצול תפקיד היועמ"ש, הערב אישרה וועדת החוקה את ההצעה לקראת קריאה שניה ושלישית.
עיקרי הצעת החוק:
הצעת החוק מעגנת לראשונה בחוק את תפקידו של היועמ"ש, כמי שמסייע לממשלה להגשים את מדיניותה במסגרת הדין, מציג בפניה את החלופות המשפטיות האפשריות ופועל להבטחת שלטון החוק ואחידות בפרשנות הדין ברשות המבצעת.
חוות הדעת המשפטיות
הצעת החוק קובעת כי היועמ"ש יעניק ייעוץ וחוות דעת משפטיות לכלל גורמי הרשות המבצעת, לרבות בענייני חקיקה. חוות הדעת יינתנו ככלל בכתב, אך ניתן יהיה להגישן גם בעל פה.
החוק מבהיר כי חוות דעת משפטית בכתב של היועמ"ש, משקפת את הדין הקיים מבחינת גורמי הרשות המבצעת, אך אינה משנה את הדין עצמו.
עוד נקבע בחוק כי הממשלה תהיה רשאית, אם מצאה טעם לכך, לקבוע שחוות דעתו של היועמ"ש לא תחשב כמשקפת את הדין הקיים, וזאת בין אם חוות הדעת נוגעת לממשלה עצמה ובין אם היא נוגעת לכל גורם אחר ברשות המבצעת. החלטה כזו תחויב בדיווח לוועדת החוקה של הכנסת (או לוועדת החוץ והביטחון בענייני ביטחון וחוץ). ההסדר לא יחול לעניין הפעלת סמכויות בתחום הפלילי או ביחס לסמכויות שהוקנו ליועמ"ש בחוק.
ייצוג בבתי משפט
עוד קובעת הצעת החוק כי היועמ"ש ייצג את עמדת הרשות המבצעת בבתי המשפט, תוך מחויבות לסייע לממשלה לממש את מדיניותה במסגרת הדין, בנאמנות, במסירות ובהגינות. הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בהליכים משפטיים תהיה בידי הממשלה. היועמ"ש יגבש ויציג את העמדה, אלא אם הממשלה תקבע עמדה אחרת.
אם יסבור היועמ"ש, כי אינו יכול להציג את עמדת הממשלה שנקבעה, יהיה עליו להודיע על כך לממשלה ולשרים הנוגעים בדבר. הממשלה תוסמך לקבוע כי בהליך מסוים המדינה תיוצג באמצעות עורך דין אחר, אם היועמ"ש הודיע שאינו יכול לייצג את עמדתה או אם השר הנוגע בדבר סבור כי עמדת הממשלה אינה מוצגת או לא תוצג כראוי.
כאשר הממשלה החליטה על ייצוג באמצעות עו"ד אחר, לא יוכל היועמ"ש להתייצב באותו הליך ללא אישור הממשלה, השר או גורם שהוסמך לכך. כאשר מובהר כי הוראה זו לא תחול בהליכים פליליים.
עוד קובעת הצעת החוק כי גופי מדינה שאינם חלק מהרשות המבצעת (כמו מבקר המדינה, בית הנשיא או הכנסת) לא יוצגו בידי היועמ"ש אלא בהסכמת שני הצדדים, ובעניינה של הכנסת – גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת.
עוד מהצעת החוק: ייקבע כי כאשר בימ"ש דן בתוקפו של חוק, תינתן לרשות המבצעת אפשרות להביא בפניו את עמדתה בהתאם למנגנון הייצוג שנקבע בחוק.
בחוק יעוגן עצמאות שיקול דעתו של היועמ"ש. ובעניינים פליליים יודגש כי הוא כפוף אך ורק למרות הדין.
כמו כן נקבע כי היועמ"ש יהיה אחראי בפני הממשלה ונתון לפיקוחו של שר המשפטים. יוסדר חובת הדיווח של היועמ"ש לשר שיכול להיות על עניין כללי או על מקרה מסוים. לצד זאת יובהר כי אין בכך כדי לאפשר לממשלה או לשר להתערב בהחלטותיו או להנחותו כיצד לפעול בהליך פלילי מסוים, וכן כי אם היועמ"ש יסבור כי מתן דיווח לשר יפגע באינטרס ציבורי חשוב יוכל להעביר את הדיווח לנציב תלונות ציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
עוד מובהר, כי החוק אינו מרחיב את סמכויות היועמ"ש מעבר לאלו שהיו נתונות לו ערב כניסת החוק לתוקף.
בחוק ייכנס לתוקפו בתחילת השנה הלועזית הבאה, ובנוסף מוצע כי בתוך 30 ימים מיום התחילה (כלומר – עד סוף ינואר 2027) תידרש הממשלה לקבל החלטה מחודשת ביחס להליך המינוי והעברה מכהונה של היועץ.
