בעקבות מכתבה של היועצת המשפטית של הכנסת שדרשה גילוי נאות מהח"כים בנוגע לחוק הקפאת המעצרים של בחורי הישיבה, הגישו חברי הכנסת החרדים את הגילוי הנאות, בו כתבו "אנו חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה מודיעים כי מתוך עשרות אלפי לומדי תורה כן ירבו, גם לנו בסייעתא דשמיא יש ילדים ונכדים מעל גיל 18, המשמשים כשבט לוי ואנו גאים בהם, אשר ייתכן שלהוראות הצעת החוק הנוכחית תיהיה השפעה עליהם".
הודעה זו באה כאמור בעקבות מכתבה של היועצת המשפטית של הכנסת שכתבה כי כללי האתיקה מגדירים ענין אישי כהנאה חמרית, ישירה או עקיפה, של חבר הכנסת או של קרובו. "בהתאם לכללי האתיקה, קרובו של חבר הכנסת הוא בן זוג, הורה, צאצא וכל קרוב משפחה שפרנסתו על חבר הכנסת. בהתאם לסעיפים 5 ו-6 לכללי האתיקה ולהחלטות עבר של ועדת האתיקה, כאשר לחבר הכנסת קיים "עניין אישי" בנושא שעל סדר היום, עליו לערוך גילוי על כך ובמקרים מסוימים יחולו עליו גם מגבלות נוספות, בהתאם לעוצמת העניין האישי. ואולם הכללים אינם מונעים בשום מקרה הצבעה במליאה שבה, מטבע הדברים, לא ניתן להחליף את חבר הכנסת".
עוד כתבה כי בהצעת החוק שבנדון יש כדי להשפיע על מצבם המשפטי של מועמדים לשירות ביטחון שתורתם אומנותם. שכן, היא כוללת, בין היתר, יצירת מנגנון מיוחד להקפאת מעצרם של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם; כמו כן, נקבעה הוראה כי אם הועמד המועמד לשירות ביטחון לדין – יופסקו ההליכים המשפטיים נגדו, אם אלה טרם הסתיימו.
בנוסף, כתב היועמשית של הכנסת כי בהפסקת הליכים משפטיים, הקפאת מעצר ואי-העמדה לדין יש כדי לעורר חשש לקיומו של ניגוד עניינים או לכל הפחות מראית עין של ניגוד עניינים. לפיכך, הגם שייתכן שמדובר בקבוצה רחבה של זכאים, חובת הגילוי הנאות חלה על חבר הכנסת שיש לו קרוב שכבר הוצא נגדו צו מעצר בשל אי התייצבות או עריקות או קרוב שנעצר בפועל או קרוב שמצוי כבר בהליכי אכיפה או בהליך משפטי שטרם הסתיים. על חברי הכנסת שקרוביהם משתייכים לקבוצה האמורה ומתכוונים להשתתף בדיון או בהצבעה על הצעת החוק לפעול לגילוי נאות לפני ההצבעה על הצעת החוק. אין מניעה בהצבעת חברי הכנסת במליאה על הצעת החוק לאחר הגילוי הנאות. האחריות להימנע מניגוד עניינים אסור מוטלת על חבר הכנסת המכיר את ענייניו האישיים בקשר לנושא מסוים.
